אתרים מומלצים בג'יברני


    • בית קלוד מונה

      אין טעם להגיע לכאן בחורף, כיוון שהאתר המרכזי, גני ביתו של הצייר קלוד מונה, סגור עד סוף חודש מרץ, אבל דווקא באביב, מיד לאחר הפתיחה המיוחלת, מגיעים הגנים הנפלאים של הכפר הזה לשיא התפארת, שהפכה את המקום לאחד האהובים בצרפת ולמגנט שמושך חצי מיליון מבקרים במהלך שבעה החודשים בהם הוא פתוח.
      האגדה המקומית מספרת שהזינוק האדיר שעשה הכפר הקטן לתודעה העולמית בא לו במקרה. לפי הגרסה המקובלת נסע קלוד מונה בשנת 1883 ברכבת מפריז לרואן. הוא הציץ מבעד לחלון כאשר הקרון חלף בכפר הפורח והתאהב. הצייר, שנחשב כיום לאחד מאבות האימפרסיוניזם הצרפתי, שכר בית גדול בז’יברני ועוד באפריל אותה שנה עבר להתגורר בו עם בת זוגו, אליס הושד, שני בניו מאשתו הראשונה,  וששת ילדיה של אליס. מונה היה אז בן 43 ועד לאותו רגע נדד לא מעט והתגורר בפריז, בלונדון, במקומות שונים בנורמנדי ובשווייץ. במשך 43 שנים הבאות, עד שמת בשיבה טובה בגיל 86, חי מונה בבית בז’יברני, צייר ללא הרף את נופי הכפר ובעיקר את גינת ביתו והעניק למקום פרסום אדיר. הוא קנה את הבית שבע שנים לאחר שהגיע לכפר ומיד לאחר מכן הכניס בו ובגן הגדול שהקיף אותו שינויים רבים. המקום, שמופעל כיום בידי "אגודת קלוד מונה", שופץ ושוקם במשך עשר שנים, נפתח לקהל ב-1980 ונשמר כיום בקפדנות במצב דומה מאוד לזה ששרר בו במאה ה-19.
       
      למעשה יש כאן שני גנים נפרדים, שונים לחלוטין במראה, בעיצוב ובטיפוח שלהם. סמוך לבית נמתחות ערוגות ארוכות של פרחים צבעוניים. באביב פורחים כאן בעיקר נרקיסים, איריסים, צבעונים ושושני אלפים. בכמה פינות יש מדשאות מרובעות קטנות ובהן סוכות עם צמחים מטפסים וספסלי עץ. מאה אלף פרחים עונתיים שותלים גנני המקום בחלק זה של הגן בכל שנה. מאה אלף פרחים נוספים שפורחים כאן הם רב שנתיים. הצירוף, על פני שטח לא גדול וסבוך למדי, יוצר תערובת מדהימה של צבעים וריחות. במרכז הגן נמתח שביל אבן ומעליו קשתות מתכת ששיחי ורדים מטפסים עליהן במין קדחתנות. בכלל, יש בגן תחושה שהצמחים, בניגוד לסרבנים היבשושיים שאנחנו מנסים לגדל בעציצים הפרטיים, ממהרים כאן לצמוח ולפרוח. איזו חדוות לבלוב אוחזת בהם בכל שנה מחדש.
       
      חלק גדול מן הקסם של הגן בז’יברני טמון בכך שהוא לא מאורגן מדי. הוא לא גזום באופן דקדקני ומדויק כמו הערוגות בוורסאי. הוא לא מתוכנן בסימטריה קפדנית כגני סאנסוסי בפוטסדאם ליד ברלין. יש בו התפרצויות של צבעים ושמחה ונשמרת בו היטב אווירה כפרית ולא רשמית. התחושה היא כמעט של יציאה לשדה פורח.  
       
      כדאי מאוד להמשיך ולצעוד במורד השביל ובמנהרה קטנה שמובילה מתחת לכביש מקומי. כאשר יוצאים בצידה השני פוסעים למעשה בגן נפרד לחלוטין. מכאן כבר קשה לראות את ביתו של מונה, העצים שמקיפים את הגן הזה גבוהים למדי והנוף כולו ירוק, מוצל ואפלולי. כמה עשרות מטרים במורד השביל מתגלה האתר המפורסם ביותר בז’יברני – בריכת הנימפיאות (צמח מים ממשפחת הנופריים) של מונה. הבריכה ירקרקה והמים רגועים מאוד. פזורים בהם עשרות צמחים ופרחים לבנים וורודים. מסביב פורחים באותה קדחתנות שכבר הוזכרה צמחי ויסטריה ענקיים. לדברי הגננים במקום את הויסטריה שתל בעל הבית המפורסם בעצמו.
      מונה חפר את הבריכה הזו עשר שנים לאחר שעבר להתגורר בכפר. כדי למלא אותה במים לא היסס להטות יובל של נהר אפט (Epte) שזורם בסמוך. לצד הבריכה, מדלג מעל יובל זעיר של מים, נמתח גשר עץ קטן וירוק, בעל קשת ומעקות. הגשר היפני הזה זכה למקום בנצח. מונה צייר אותו עשרות פעמים, מכל זווית אפשרית, בכל עונה, צבע ותאורה. 
      הבית עצמו צבוע עדיין באותם גווני צהוב וכתום להם זכה במאה ה- 19. פנים הבית אינו מרשים במיוחד. משפחתו של הצייר חיה כמו 300 תושבי ז’יברני האחרים, בתנאים די בסיסיים. העניין העיקרי שיש כאן הוא להשוות את ההדפסים היפניים היפהפיים שמונה אסף בשקדנות למראה של הגן היפני שמקיף את בריכת הנימפיאות. 
      להמשך קריאה
    • המוזיאון האמריקאי לאמנות בז'יברני

      מונה לא היה האימפרסיוניסט היחיד בז’יברני באותה תקופה. כמה שנים אחריו, החל משנת 1887, התיישבה בכפר קבוצה של ציירים אימפרסיוניסטים, רובם אמריקאים. הם לא הגיעו לכאן בגלל מונה. הם כלל לא ידעו על קיומו כאשר בחרו לגור במקום. שום יחסי קרבה או ידידות לא נוצרו בין המאסטר הגדול לעמיתיו הפחות מפורסמים. הוא ראה בהם לפי כל העדויות בעיקר מטרד ולא גילה שום עניין בפעילותם. שמותיהם – סרג'נט, מטקאלף, ריטר, טילור, וונדל או רובינסון אינם אומרים דבר למי שאינו חוקר תולדות האמנות. יחד עם זאת, בכפר פועל כיום מוזיאון יפה, "המוזיאון האמריקאי לאמנות בז’יברני", שמציג את הציורים שלהם. המוזיאון מוקף בגינה, שקל לראות מאין שאבו הגננים שלה את ההשראה.  
      ביקור במוזיאון האמריקאי מספק הזדמנות להציץ בציורי מקור, כי בביתו של מונה אין אפילו אורגינל אחד של האמן. כדי לראות את ציורי הגשר היפני בגן כפי שצייר אותו מונה אפשר לבחור אחת משתי אפשרויות – לבקר בחנות רחבת הידיים שפועלת במין מחסן גדול ששימש את מונה כסטודיו, בה מוצגות רפרודוקציות, או לשוב לפריז וללכת לראות את הדבר האמיתי במוזיאון אורסיי, על גדת הסיין.
      מי שכמו מונה התאהב בכפר ואינו רוצה לחזור באותו יום לפריז יכול לבחור באחת מעשרות אפשרויות הלינה בז’יברני ובסביבתה. בכפר וברדיוס עשרים קילומטרים סביבו יש יותר מ-30 מקומות בהם אפשר לשכור חדר, ללון בבית חווה, במלון, באכסניה או בפנסיון. המחירים נעים בין 50 ל-150 אירו ללילה.
      להמשך קריאה

מלאו פרטים ונחזור אליכם


הרשמה לניוזלטר

-->