הלסינקי


    • סיורים בעקבות אדריכלות ועיצוב

      המבקרים בהלסינקי יכולים לבחור משישה מסלולי טיול ברחבי העיר, המוקדשים לאדריכלות ולעיצוב. כל מסלול עוקב אחר סגנון שונה בתקופה שונה. מידע על המסלולים מרוכז בחוברת נאה אותה אפשר לקבל בלשכת התיירות. הדרך הנוחה ביותר לעקוב אחר המסלולים האלה היא ברכיבה על אופניים. בהלסינקי הונהג לפני כמה שנים שירות אופניים עירוניים חינם. העירייה הציבה מאות זוגות אופניים ברחבי העיר לשימושם של התושבים והתיירים. כל שצריך לעשות הוא להפקיד מטבע כדי לשחרר את הנעילה. האלטרנטיבה היא הליכה ברגל או שימוש בתחבורה הציבורית לגביה מיותר לציין שהיא נקייה, זולה, מגיעה בזמן ובדרך כלל לא דחוסה.

      הנקודה המעט מתסכלת במהלך סיור בהלסינקי היא שדווקא מעבודותיו של אלוואר אאלטו (Alvar Aalto) המעצב והאדריכל הבולט והנערץ ביותר בפינלנד, קצת קשה להתרשם. במובן מסוים אאלטו הוא להלסינקי מה שאנטוניו גאודי היה לברצלונה. אלא שבעוד שה"סגרדה פאמיליה" מותירה את המבקרים פעורי פה לנוכח גובהה וגודלה גם כיום, עיקר העיצוב של אאלטו התמקד בסגנון נקי ופשוט מאוד של רהיטים קטנים ובסיסיים ביותר. הפריט המוכר ביותר שלו, שרפרף עץ לבנה פשוט להפליא, שעוצב בשנות השלושים, נקרא "שרפרף מספר 60" והוא דומה באופן מפתיע לפריטי ריהוט שהחברה השוודית "איקאה" מוכרת כיום ברחבי העולם.
      הבניין היחיד בהלסינקי שהוא יצירתו האדריכלית של אאלטו מתחילתו ועד סופו הוא אולם הקונגרסים והקונצרטים הלבן פינלנדיה, במרחק הליכה לא גדול מן הפרלמנט. בשעת צהריים, כאשר אולם הקונצרטים סגור, אפשר להתרשם בעיקר מן השילוב הצנוע בין הבניין לחוף המפרץ לצידו הוא שוכן.

      רושם מוצלח הרבה יותר מעבודתו של אאלטו אפשר לקבל דווקא בחנות הספרים האקדמית, שתכנן ב-1969. החנות הזו, בחלקה המערבי של השדרה המרכזית, חלק מן המכלול של כל-בו סטוקמן, היא אתר גדול ומרשים מאוד, שרבים פוקדים אותו כדי להתרשם מן העיצוב, גם אם אינם מתכוונים לקנות ספרים. על פני ארבע קומות מוארות ומרווחות מוצגים ספרים בפינית, ברוסית, בשוודית ובאנגלית בכל תחום שעולה על הדעת.

      נסיעה לא ארוכה בחשמלית מספר 4 מוליכה לביתו של אאלטו ואל הסטודיו שבנה לעצמו. כאשר נבנה המקום בשנות השלושים ניצב בחיק הטבע. כיום זהו חלק מפרבר ירוק של הלסינקי. המקום נראה כאוסף קוביות לבנות, שצופות אל הים. האווירה נינוחה מאוד והרהיטים של אאלטו שמוצגים במקום שייכים לסביבה הזו ולגן היפה שמקיף את הבניין יותר מאשר לחנויות ולמוזיאונים לעיצוב.

      מוזיאון קיאסמה לאמנות מודרנית, שנחנך ב-1998, הוא דוגמא טובה לאחד המוזיאונים החדשים בערים אירופיות, שרכשו לעצמם שם בעיקר בזכות המבנה בו הם שוכנים ופחות בזכות היצירות שמוצגות בו. המבנה של הקיאסמה אכן מרשים מאוד ומעניין, התערוכה של יצירות אמנים פיניים הרבה פחות.
      להמשך קריאה
    • הנמל והשוק

      הנמל העירוני והשוק שצמוד אליו הם, בדרך כלל, התחנה הראשונה בסיור בהלסינקי וללא ספק אחת המלהיבות, הצבעוניות והנעימות ביותר. השוק, שפועל על רציף הנמל במשך כל השבוע, מציע מגוון גדול מאוד של מעדנים, החל בקאוויאר, שנמכר כמו חטיפים, ללא שום תכונה מיוחדת, ובמחירים סבירים וכלה במה שהפינים מכנים בצניעות "יין לבן מקומי" ומתכוונים לוודקה עם אחוזי אלכוהול גבוהים. האוכל בשוק נפלא, זול מאוד ובכל מובן, מלבד נוחות הישיבה, טוב יותר מכל מסעדה בעיר. קל להצביע כאן איזו מן המחבתות, התבניות או שיפודי הגריל מושכים את הלב, מבלי להסתבך בשיחות ארוכות בשפה לא מובנת שהפינים, מסתבר, דווקא מאוד נוטים להן בקיץ.

      כתזכורת לתיירי סוף שבוע, שעלולים לטעות ולחשוב שמדובר בעיר חמימה, מוארת ונעימה, מוכרים בדוכני השוק, גם ביולי, סוודרים מצמר עבה, כובעי פרווה שמתאימים לציודה של משלחת מחקר לקוטב הצפוני וכפפות שאפשר לפנות איתן את השלג מפתח הבית. התבוננות במאות בובות העץ המצוירות שניצבות על דוכני השוק מבהירה היטב שהקשר הרוסי של הלסינקי שריר וקיים. במשך עשרות שנים התגאו בהלסינקי בעובדה שבמהלך כל תקופת "המלחמה הקרה" שימשה העיר כגשר בין המזרח למערב. אגדות על מרגלים, מזימות בינלאומיות ומחסה לנמלטים פרחו בכל פינה. העובדה הפשוטה היא שגם בשנים של המלחמה הקרה יצאה בכל ערב רכבת לילה ישירה מתחנת הרכבת העירונית של הלסינקי למוסקבה. הרכבת הזו עדיין פועלת, אם כי קשרים עם רוסיה כבר אינם נחשבים לתופעה חריגה. הסחורות בשוק מעידות על כך שהקשרים האלה מצוינים גם כיום.
      להמשך קריאה
    • העיר העתיקה

      הקתדרלה של הלסינקי, בכיכר הסנאט, בלב החלק העתיק יותר של העיר, מוליכה את הקשרים עם רוסיה עד לימי הצאר ניקולאי ואל אמצע המאה ה-19. הצאר שלח אומנים שיעטרו את הקתדרלה ויוסיפו לה מרכיבים שאהובים עליו בקתדרלות של סנט פטרסבורג. מכיכר זו מוליך מסלול טיול באורך 2.5 קילומטרים סביב הרובע העתיק יותר של העיר, שלא מזמן מלאו לה 450 שנה. בין היתר חולף מסלול זה על פני המעגן הישן של הנמל, בו עוגנות כיום מפרשיות עץ מרשימות לצד סירות דיג. סיור רגלי אחר מוביל אל לשון היבשה קאטאיאנוקה, רובע מוקף גנים ומים, שעיקר פרסומו בא לו בזכות האדריכלות הרומנטית והניאו קלאסית של בנייניו.
      להמשך קריאה
    • סוומנלינה

      הבילוי החביב ביותר על תושבי הלסינקי במהלך סוף שבוע קייצי הוא הפלגה קצרה, 15 דקות בלבד, מן המזח ליד השוק אל האי הקטן סוומנלינה (Suomenlinna). המעבורות, שיוצאות אל האי בכל חצי שעה, עמוסות עד אפס מקום. האי סוומנלינה, מצודה ימית בכניסה לנמל של הלסינקי, שהוכרזה לפני כמה שנים כנכס עולמי של אונסק"ו, מציע למבקרים בתי עץ עתיקים, גנים מרשימים, שני מוזיאונים היסטוריים, בתי קפה ומסעדות.
      במרחק קצר מאוד מן העיר אפשר לזכות כאן בקלות גדולה בשלווה של טבע ירוק, לא מיושב, לא צפוף ושקט מאוד. כל זה תמורת כרטיס מעבורות במחיר 3.40 יורו בלבד.
      להמשך קריאה

השאירו פרטים ונחזור אליכם


הרשמה לניוזלטר

-->