מדריך ספרד

מדריך ספרד

מסלולי טיול בספרד

ספרד היא מדינה מאוד מגוונת שמציע המון אפשרויות נהדרות לטיול. בין אם אלה טיולי חופים,  טיולים בין ערים היסטוריות מרתקות או טיולי טבע, כל אחד ימצא בספרד את מה שמעניין אותו. כאן תמצאו את ההמלצות שלנו לכמה טיולים מעולים שכדאי לעשות בספרד.

קנטבריה

מעטים טורחים לנסוע לקנטבריה בצפון ספרד. vמיקום שלה אמנם נהדר – על חוף מפרץ ביסקיה, כלומר פונה אל האוקיינוס האטלנטי, אבל קנטבריה די רחוקה מהאטרקציות המפורסמות של ספרד - ברצלונה, גרנדה או מדריד. העיר בילבאו, בחבל הבאסקים הסמוך, והאוטוסטרדה האטלנטית שנסללה לאורך החוף הצפוני של ספרד אמנם תרמו לפופולריות של האזור, אבל קנטבריה עדיין אינה יעד מבוקש. הפוטנציאל התיירותי של החבל גדול – בעיקר בזכות הצירוף המוצלח בין חוף ארוך ומפורץ והרים גבוהים. בקצה המערבי מתרוממות כמה מהפסגות הגבוהות והיפות בספרד, שנקראות "פיקוס דה אירופה". בקצה המזרחי אפשר למצוא כמה מהחופים הטובים ביבשת, 12 מהם זכו לאות "הדגל הכחול" שמציין חופים נקיים המצטיינים בשמירה על איכות הסביבה. למרות כל הדברים האלה, התיירים, גם ישראלים, נוסעים למקומות אחרים. חובבי החופים מעדיפים את החופים הים התיכוניים של קוסטה בראבה בצפון או קוסטה בלאנקה בדרום, אבל ביקור בקאסטרו אורדיאלס, עיר חוף קטנה, למעשה כפר דייגים שצמח בשנים האחרונות למידות גדולות יותר, מבהיר שזו החמצה ושהמאמץ כדאי, בייחוד בסוף הקיץ.
 
ההגעה היא החלק הפחות נוח למבקרים מישראל. אפשר לטוס לברצלונה ומשם לסן סבסטיאן, לבילבאו או לסנטנדר ולהתחיל את הטיול בכל אחת מהן. אפשר גם לנסוע במכונית או ברכבת. המרחק מברצלונה לבילבאו – 620 קילומטרים בכיוון צפון מערב. למעשה, ביקור בקנטבריה הוא בדרך כלל המשכו של סיור בחבל הבסקים המפורסם יותר. לא מדובר בנסיעה ארוכה במיוחד, כיוון שהמרחק על קו החוף בין סן סבסטיאן לסנטנדר אינו עולה על 200 קילומטרים. בילבאו שוכנת באמצע הדרך הזו, בערך מאה קילומטר מכל אחת מן הערים האלה.
 
ארבע ערים בצפון קנטבריה: סאן וינסנטה דה לה בארקרה, סאנטונה, לארדו וקאסטרו אורדיאלס מתחרות ביניהן על תואר מלכת החוף. קאסטרו אורדיאלס נחשבת למעניינת מביניהן, בעיקר בזכות הצירוף המרשים של אתרים ארכיטקטוניים מן העבר עם יופי טבעי.
 
הדבר הראשון שרואה מבקר המגיע לקאסטרו אורדילאס הוא ראשו של המגדלור העתיק. מפרץ ביסקיה נחשב לאימת הספנים ולאחד האזורים המסוכנים ביותר לשיט בצפון אירופה וידוע בסערות העזות שמשתוללות בו במשך רוב ימות השנה. נמל הדייגים המקומי משמש מקלט לאלה הנמלטים מאימת הביסקיה והמגדלור שלו, שניצב בראש המצודה שמתנוססת במקום הכי גבוה בעיר, משרת אותם. המצודה, המגדלור, וכנסיית סנטה מריה הסמוכה נבנו לראשונה כבר במאה ה-13. כאשר מטפסים אל ראש הגבעה שעליה הם ניצבים זוכים לתצפית נהדרת על העיר מצד אחד ועל המפרץ הכחול מן הצד השני.
 
היתרון הגדול של קאסטרו אורדיאלס טמון בעובדה שלמרות הפיתוח המואץ של השנים האחרונות כל החלק המרכזי של העיר נראה עדיין ככפר דייגים עם נמל מוגן היטב, לא יותר. הבתים החדשים נבנו במרחק גדול יחסית סביב היקפו של המפרץ והרובע המרכזי והעתיק לא ניזוק ולא השתנה כלל. העובדה הזו הופכת את השיטוט בעיר ואת ההתמצאות לקלים במיוחד. רוב המסעדות, הברים ובתי הקפה מרוכזים באזור קטן וקרוב לנמל הדייגים. חזיתות העץ השמורות והמטופחות של הבתים לאורך קו המים הם מהמראות המפורסמים ביותר של המקום ומככבים על הגלויות שנמכרות ברחבי קנטבריה. הסירות הצבעוניות שטובלות בנמל ממלאות את תפקיד התפאורה המושלמת. 
לקאסטרו אורדיאלס יש גם עבר עשיר. בתקופה הרומית שימשה העיירה כצומת דרכים חשוב במערב האימפריה. אם לא די בזה, ציורי קיר בכמה מערות פרהיסטוריות מעידות על כך שכבר לפני 12 אלף שנים התגוררו באזור זה בני תרבות. המערה המפורסמת ביותר באזור היא פנה דל קוצ'ו (Pena del Cuco), על חוף הים, ממערב לעיר, לא רחוק מזירת מלחמות הפרים. על קירות המערה נמצאו ציורים קדומים של צבאים ועיזים. כדי לא לפגוע בציורים, מספר המבקרים במערה מוגבל והרוצים לראות את הציורים המקוריים צריכים להזמין מקום כמה חודשים מראש. במערות אחרות (לה לאסטרילה וחואן גומש) קל יותר להתבונן בממצאים הפרהיסטוריים.
 
שישה חופי רחצה נוחים מאוד הם מוקד המשיכה העיקרי של תיירים לעיר. 
• בראזומאר (Brazomar) הוא המפורסם והפופולרי ביותר. זה מפרץ קטן וסגור, עם מים שקטים וחול לבן. ההגעה אליו נוחה מאוד בהליכה ממרכז העיר. 
• חוף אוסטנדה (Ostende) בקצה המערבי של העיר מתאים במיוחד למי שמחפש שקט וריחוק. 
• אל מאדירגאל, מיונו ופוצ'ילו (,El Madrigal, Miono Pocillo) הם חופים ללא ייחוד שמושכים בעיקר צעירים ואוריניון (Orinon) הוא חופם של גולשי הגלים.

טנריף

האי טנריף, במרכז קבוצת האיים הקנריים, הוא חלק מספרד. יתרונות הביקור בטנריף ברורים – אפשר להתרחץ בבוקר בים ואז לנסוע שעה וחצי ולאכול צהריים בלב היער, מול הר מכוסה שלג בגובה 3,000 מטר. 
בטנריף יש בממוצע שישה ימי גשם בשנה והטמפרטורות שומרות על יציבות נעימה סביב עשרים מעלות צלזיוס. הנתונים האלה מסבירים מדוע שני מיליון בריטים מגיעים לטנריף בכל שנה והופכים אותה ליעד הנופש הפופולרי ביותר עבור תיירים מבריטניה. גם באיים האחרים מקבוצת האיים הקנריים שוררים תנאים דומים. כיוון שהטיסות הבינלאומיות מגיעות לטנריף ובגלל תשתית התיירות שפותחה בו, משמש האי כמוקד המרכזי לביקורים. שיט קצר מאוד אל אחד האיים האחרים שולח את המבקר עוד כמה עשרות שנים לאחור, אל כפרים חקלאיים בהם שימוש בחמורים הוא עדיין אמצעי תחבורה והובלה מקובל.
 
יש שתי אפשרויות לביקור בטנריף. האחת, הקיצית, היא תיירות חופים. רוב בתי המלון, המסעדות והערים באי מרוכזים סביב רצועת החוף. אבל דווקא האפשרות השנייה, החורפית והפחות פופולרית והמונית היא המעניינת יותר. בטנריף אין למעשה חורף והיא האתר האירופי הדרומי ביותר, שבטווח טיסה של כמה שעות מספק מפלט חמים ונעים מן הקור והגשם.
 
מרכז טנריף - פארק טיידה
בטנריף נפערו במהלך עשרים השנים האחרונות פערים גדולים בין הפיתוח המואץ של אתרי הנופש לאורך החוף ובין פנים האי, שנותר כמעט ללא שינוי או השפעה של התיירות. חלק מן העובדה הזו נעוץ בכך שאזור גדול בלב האי, המקיף את הר הגעש המרכזי טיידה (TEIDE), הוגדר כפארק לאומי והפיתוח או הבנייה בו מוגבלים מאוד. עשר דקות נסיעה במכונית מן החוף אל לב האי מוליכות לנופים ולאורח חיים שונה לחלוטין.
האפשרות המעניינת ביותר, היא להגיע להר טיידה מכיוון דרום מערב, מאזור הכפר צ'יו (CHIO), שינויי הגובה והנוף בנתיב זה דרמטיים מאוד. בזמן קצר עוברים מן החוף החמים לטראסות הרריות וירוקות, שבהן מגדלים שקדים, תאנים, ענבים וקצת יותר גבוה אפרסקים ודובדבנים. המשך הדרך מוביל ליערות של עצי מחט לבסוף, בגובה מעל אלפיים מטר, בכניסה לפארק טיידה, לנופים געשיים שוממים עם תצורות נוף חדות ודרמטיות, כמעט ללא צמחייה. כאשר נכנסים לפארק כדאי בעיקר להתבונן לכיוון ממנו מגיעים, שם נראים היטב חופי האוקיינוס האטלנטי ורחוק יותר האיים הקנריים היירו, גומרה ולה פלמה.
בתוך הפארק יש מסלולי טיול במכונית וטיולים רגליים שחוצים את המכתש הענק שנוצר כאן בהתפרצויות קדומות של הר הגעש. רוחב המכתש 16 קילומטרים והוא מכיל עדויות רבות לאופן היווצרותו של הנוף בטנריף. חלקים ממדרונות הטיידה מכוסים לבה שחורה שזרמה כאן כאשר נוצר המכתש הגדול של הר הגעש, לפני כשני מיליון שנים. את החופים סביב האי קל לחלק לשחורים, אלה שבהם החול נוצר מהתפוררות סלעי הגעש והלבנים - חופי תיירות שהחול הזהוב המכסה אותם יובא במיוחד ממדבר סהרה.
 
אל פסגתו של הטיידה, שמתנשאת לגובה 3,718 מטרים. אפשר להגיע באחד ממסלולי ההליכה או באפשרות הנוחה והזריזה יותר - לעלות אל הפסגה ברכבל. במשך רוב החורף מכסה שלג את אזור הפסגה ובימים של ראות טובה רואים ממנה חלקים גדולים מן האי ואת פסגות האיים הסמוכים.
 
צפון-מזרח טנריף
חלקו הצפוני מזרחי של טנריף מספק מסלול טיול מרשים נוסף, באזור הרי געש שנקרא אנאגה. העיר לה לאגונה היא נקודת המוצא לטיול כזה. ממנה מתפתלת דרך הררית לכיוון פונטה דל הידאלגו, בקצהו הצפוני של האי. האזור ההררי והמיוער הזה שונה מאוד מן הנופים הצחיחים של הטיידה. הדרכים הכפריות צרות, במעט הכפרים לאורך הדרך אין מקומות לינה אבל יש כמה מסעדות מצוינות, בהן מגישים מאכלים ויין מקומיים.
 
סנטה קרוז דה טנריף
סנטה קרוז דה טנריף, בירת האי, היא עיר גדולה וחסרת ייחוד, אם כי לאחר כמה ימים באזור הצחיח של הטיידה היא נראית כארץ החלומות. בכל שנה מארחת סנטה קרוז את הקרנבל הסוער והלטיני ביותר באירופה. קרנבל החורף נחשב לגרסה האירופית הקרובה ביותר לקרנבל של ריו דה ז'נירו. במהלך הקרנבל מתקיימות בכל יום תהלוכות עם בובות ענק, טקסי בחירת מלכת הקרנבל, הרבה נשפי ואירועי דראג, מסיבות רחוב, תזמורות ריקודים וטקסים מסורתיים כמו "קבורת הסרדין". הלוויה המוזרה הזו, שצועדת ברחובות סנטה קרוז בכל שנה מציינת את שיאו של הקרנבל.

נמלי אנדלוסיה

הנמלים של חבל אנדלוסיה שימשו כנמל המוצא של מגלי העולם הגדולים ביותר. מכאן יצאו קולומבוס, מגלאן ורבים אחרים. אפשר לפגוש בערי אנדלוסיה את הפאר של אותה תקופה. אפשר לבקר בארמונות המלכים, בגנים, בקתדרלות. קשה יותר למצוא את המורשת של המגלים הגדולים. מה כבר נותר כאן מאותו תור זהב מדהים בו התרחב העולם בצעדי ענק? 
 
לספרד יש קו חוף אדיר. הוא נמתח על פני 4,964 קילומטרים בים התיכון ובאוקיינוס האטלנטי. דווקא בגלל הנתונים המרשימים האלה בולטת רצועת חוף קצרה, סך הכל 200 קילומטרים, הנמתחים ממערב למיצר גיברלטר, לאורכו של מפרץ קאדיז ועד לגבול הפורטוגלי, בה מרוכזים, כבר מאות שנים, שלושה נמלים שמנהלים מאבק על תואר הנמל החשוב בממלכה. פעילות המגלים התרכזה סביב הדלתה הגדולה בה נשפך נהר הגוואדלכביר לאוקיינוס האטלנטי. סביליה שימשה בזכות הנהר כעיר הנמל הגדולה, המשמעותית ביותר והמעניינת ביותר. הספינות שיצאו מממנה שטו במשך יום שלם במורד הגוואדלכביר, חנו להצטיידות אחרונה ופרידה בסנלוקאר דה באראמדה, נקודת השפך של הנהר אל האוקיינוס, ויצאו למרחב. כאשר, בשנות השמונים של המאה ה-17, נסתם הגווודלכביר בסחף ובבוץ עבר מרכז הכובד לקאדיז ולוואלבה (Huelva), כמאה קילומטרים צפונית מערבית משם.
 
נתיב קולומבוס
ב-1992 מלאו 500 שנים למסעו ההזוי של כריסטופר קולומבוס, מי שזכה להירשם בהיסטוריה כמגלה הגדול של אמריקה. כחלק מן החגיגות לציון מסעו של קולומבוס נחנך "נתיב קולומבוס", שעובר בכמה מן הנקודות המשמעותיות ביותר בתולדותיו של המגלה. האתרים שקשורים בקולומבוס מרוכזים ברדיוס 30 ק"מ סביב העיר וואלבה. הנהר טינטו, שנשפך לאוקיינוס סמוך לעיר, שימש כנמל המוצא של קולומבוס. כאן ניצבת אנדרטה ענקית לזכרו של קולומבוס, מתנת ארצות הברית משנת 1929.
התחנה החשובה ביותר בנתיב זה היא מנזר לה ראבידה (La Rabida), שמונה קילומטרים מוואלבה לכיוון דרום מזרח. המנזר היפה ניצב בלב חורשת אורנים, על דרך שנושאת כיום את השם "אבנידה דל לה אמריקה". למנזר הקטן הזה, שב קולומבוס מלא תסכול בסתיו 1491, כאשר נכשלו ניסיונותיו למצוא תומכים במסע חלומותיו להודו. הוא התבודד במנזר כמה חודשים כדי להרהר בהמשך דרכו ובזכות ההיכרות והידידות שרקם עם אב המנזר חל המפנה בקריירה שלו. הנזיר חואן פרז מלה ראבידה שימש בעבר ככומר המוודה של המלכה איזבל. בתחילת 1492 כתב אליה כדי להמליץ על קולומבוס ומזלו של מגלה אמריקה השתנה. 
כיום אפשר לבקר במנזר רק בסיורים מאורגנים שיוצאים משער הכניסה ארבע פעמים ביום (10:00, 13:00, 16:00, 18:00). החלק המרשים ביותר הוא החצר הפנימית המרובעת, שכולה פורחת בשיחי בוגנווילאה.
 
במרחק כקילומטר מן המנזר, בשפך הנהר טינטו, הוקם מוזיאון קטן בו הוצבו במעגן רדוד העתקים מעץ של שלושת ספינותיו של קולומבוס. הם בנויים מעץ כהה, ומצוידים בהרבה מאוד פריטי ציוד ששימש את הספנים במאה ה-15. המבקר הצועד בין הסיפונים, נתקל בעשרות חבלים, מכשירים, עוגנים ומוטות משתדל לדמיין לעצמו מה משמעות החיים על סיפונה של אונייה כזו. (המוזיאון פתוח מאפריל עד ספטמבר. בימים ג' - ו' בשעות 10:00 עד 14:00 ו-17:00 עד 21:00. שבת - א' מ-11:00 עד 20:00).
 
ארבעה קילומטרים צפונה במעלה ריו טינטו שוכנת פאלוס דה לה פרונטרה (Palos de la Frontera), עיירה קטנה, מנומנמת ונעימה מאוד, שחלום הגדולה שלה זוכה לביטוי בלוח שקבוע על בניין הכנסייה ובו כתוב: "או פאלוס, שום מקום לא ישווה לך בתהילה. לא ממפיס, לא תביי ולא רומא הנצחית, לא אתונה ולא לונדון. אין עיר שתזכה לתהילתך ההיסטורית". נכון, קולומבוס אמנם יצא בדיוק מכאן למסעו הראשון, אבל אתונה ולונדון זכו בכל זאת לפירורי תהילה משלהן, גם אם לא אדירים כאלה של פאלוס. האחים מרטין ווינסנטה פינצון, שני הקברניטים שפיקדו על הספינות האחרות במשלחתו של קולומבוס, הם בניה היקרים והחשובים ביותר של פאלוס. אין פלא אם כן שבמקום חולקים להם כבוד אדיר, גדול יותר אפילו מזה שלו זוכה מנהיג המסע.
 
שפך נהר הגוואדלכביר שימש כנקודת מוצא של מסע אפי פי כמה. מן העיירה סנלוקאר דה באראמדה (Sanlucar de Barraneda) יצא פרננדו מגלאן להקפת העולם הראשונה ב-1519. מגלאן, בעקשנות ומיומנות שאין כמותם, הוביל את הקפת העולם הראשונה, נהרג במהלך המסע שנמשך שנתיים וחצי וזכה למקום די קטן בזיכרון ההיסטורי שלנו. 250 אנשים עלו על סיפונן של חמש הספינות שיצאו מסנלוקאר. רק 18 שרדו את המסע וחזרו שנתיים וחצי לאחר מכן לסביליה, תשושים, חולים ומבולבלים. הם הובלו, יחפים ועטופים בסדינים לבנים, אוחזים נרות ארוכים, אל הכנסייה על גדת הנהר.
 
בסנלוקאר, עיירת נופש ונמל דיג קטן על חוף האוקיינוס, אין שום סימן או ציון למורשת ההיסטורית הזו. עיקר כוח המשיכה של המקום טמון כיום בתעשיית היין ובמאכלי הים המצוינים שמכינים כאן בעשרות המסעדות שפזורות על החוף. 

פארקים לאומיים ושמורות טבע בספרד

ברחבי ספרד פזורים 14 פארקים לאומיים, עם נופים מגוונים מאוד הכוללים הרים, חופים, ביצות, דיונות, נופים געשיים, יערות ואגמים.
 
פארק קוטו דה דוניאנה (Coto de Donana)
אזור השפך של נהר הגוודלכביר לאוקיינוס נחשב כיום לאחת משמורות הטבע המעניינות באירופה. כאן מרוכזים הכי הרבה בעלי חיים בספרד, זהו מקום הקינון והמעבר של הכי הרבה עופות נדודים באירופה ואחד מבתי המחייה החשובים של בעלי חיים ביבשת. הייחוד הגדול של הדוניאנה טמון בעובדה שבחורף האזור כולו מוצף והופך לשטח שאפשר לנוע בו רק בסירה. בקיץ השטחים הרחבים מתייבשים והמבקרים נעים בין עצים, דיונות חול צהבהבות ורחבות ידיים, ערימות של סחף ובוץ שמשנות את תוואי הדרכים ושלוליות גדולות של מים שנותרו "כלואים" ומתייבשים אט אט. כמעט בכל ביקור בשמורה אפשר לפגוש בעלי חיים ועופות רבים.
בגלל הרבה מאוד מגבלות שמוטלות על המבקרים כדי לשמר את הטבע, הביקור בפארק אינו פשוט. הטוב ביותר הוא להגיע אל מרכז המבקרים אל אצ'בוקה (El Acebuce), בחלקו הצפוני של הפארק (נוסעים לכיוון דרום מזרח, על כביש 483A מן העיירה אלמונטה Almonte). נקודות התצפית שצמודות למרכז המבקרים צופות אל לגונה גדולה. כדאי מאוד לצאת לסיור מאורגן בשמורה, שיוצא ממרכז המבקרים אל אצ'בוקה. הסיורים יוצאים פעמיים ביום, ב- 8:30 וב- 17:00. מידע אפשר לקבל בטלפון 34959430432. דרך נוספת היא לשוט אל השמורה מסלוקאר. יש סיורי שיט שעורכים ביקור בחלקים המוצפים של השמורה.
 
שמורת Aiguestortes
זאת שמורה הררית בלב הפירנאים שהפסגות הגבוהות שלה מתנשאות לגובה יותר מ-3,000 מטר. יש בה 200 אגמים – רובם ממוצא קרחוני. הצמחייה בשמורה מגוונת מאוד ומכילה יער אלפיני ירוק עד. בין בעלי החיים אפשר למצא איילים וצבאים אם כי לא תמיד קל למצוא אותם. ברחבי השמורה פזורות עשר בקתות שמיועדות למטיילים שצועדים בשמורה במהלך הקיץ.
  
שמורת קבאנרוס
השמורה שוכנת במרכז ספרד, לא רחוק מן העיר טולדו. שטח השמורה 390 קמ"ר. היא נחשבת לייצוג הטוב והגדול ביותר של יער ים תיכוני בחצי האי האיברי. ברחבי השמורה אפשר למצוא בעלי חיים רבים שהוכרזו בסכנת הכחדה. בין אלה כדאי לציין את הנשר השחור והעיט הספרדי.
 
שמורת אורדסה ומונטה פרדידו
שמורת אורדסה שוכנת בחבל אראגון בצפון ספרד, והיא חלק מרכס הפירנאים. הפסגה הגבוהה ביותר של מונטה פרדידו מתנשאת לגובה 3,355 מטר. מסלולי ההליכה הרבים שמקיפים את ההר ברחבי השמורה מתאימים לכל דרגות הקושי. אחת האטרקציות המרכזיות בשמורה היא מסלול שמוביל אל מפל המים היפהפה קולה דה קבאלו (זנב הסוס). המים במפל זה צונחים מגובה עצום של יותר מ-1,700 מטר.
נקודת התצפית היפה ביותר בפארק אורדסה היא גארגנטה (Garganta) שנמצאת בקצה צוק גבוה. סביבה רואים עשרות פסגות בגובה 3,000 מטר. באזור זה מקננים גם נשרים רבים, שהתצפיות עליהם מושכות לכאן צפרים מרחבי העולם. 
באורדסה פועלים ארבעה מרכזי מבקרים שמספקים מידע למסיירים בפארק ללא תשלום.
 
לוס אריבס דל דוארו
שמורת אריבס דל דוארו (Arribes del Duero) מציעה למבקרים כמה ממראות הנוף היפים ביותר בחצי האי האיברי. השמורה נמצאת באזור שרק מבקרים מעטים מגיעים אליו וזה חלק מקסמה. השמורה ממוקמת במערב חבל קסטיליה לאון. הנהר דוארו התחתר באזור זה ויצר קניון עמוק וייחודי שהשמורה הגודרה לאורכו. בכמה מקומות מגיע עומקו של הקניון של נהר הדוארו ל-500 מטרים. אורכו של הקניון כמאה קילומטרים והוא נמתח מדרום מערב לזאמורה ומצפון מערב לסאלאמנקה.    
 
פיקוס דה אירופה
פיקוס דה אירופה (Picos de Europa) הוא הפארק הלאומי הראשון שהוכרז בספרד. הנופים באזור זה בצפון המדינה מרהיבים. הפארק מכיל כמה מן הנהרות העשירים ביותר בספרד שחוצים את חבל קנטבריה בדרכם לאוקיינוס האטלנטי. כמו כן צומחים בו יערות עבותים, מהיפים בספרד. הפסגה המפורסמת ביותר בקבוצת ההרים היא Naranjo de Bulnes. לא רחוק ממנה נפרסים לעיני המבקר אגמי Covadonga. כדאי מאוד לא להחמיץ את הנסיעה ברכבל שיוצא מפואנטדה (fuentede). נסיעה זאת מאפשרת תצפית נהדרת על המרחבים של הפארק. 

מזג אוויר

מדריד

13°-28°
שלישי 18°-29°
רביעי 19°-29°
חמישי 16°-26°