ורנה היא העיר השלישית בגודלה בבולגריה ומתגוררים בה כיום 350 אלף תושבים. במרכז העיר יש כמה רחובות שמציעים מגוון גדול של קניות, בתי קפה יפים, וכמה כנסיות מעניינות. המיקום והעובדה שכבר אלפי שנים היא משמשת כנמל חשוב על חוף הים השחור העניקו לוורנה היסטוריה עשירה ומפוארת. היא הוקמה לפני יותר מאלפיים וחמש מאות שנים, פרחה בתקופה היוונית והרומית ובמאה ה-19, לאחר תקופת שפל ארוכה, הפכה לנמל החשוב בבולגריה העצמאית. 

כיכר נזביזימוסט במרכז העיר נחשבת לליבה של ורנה. המדרחוב שיוצא ממנה מכיל את בית האופרה הוורוד והמרשים, וסביבה מרוכזים כמה עשרות בתי קפה והרבה פעילות. מעבר לשדרת חריסטו בוטב ניצבת כנסיית הבתולה הקדושה, שמרשימה יותר מבחוץ מאשר מבפנים. מכאן כדאי ללכת לאורך שדרת מריה לואיזה לכיוון המוזיאון הארכיאולוגי של העיר, שניצב בלב גנים יפים.

"יער האבן", Pobiti Kamani, הוא אתר ייחודי ומעניין שנמצא 18 קילומטרים ממערב לוורנה, סמוך לכביש הראשי שמוביל לסופיה. באתר ניצבים עשרות גלילי אבן ענקיים. במבט ראשון נדמה למבקר שנקלע לשרידיו של מקדש קדום, שרק עמודיו ניצבים עדיין בחול. מחקר של ארכיאולוגים בולגרים גילה שלפני חמישים מיליון שנה היה האזור מכוסה בים. לאחר שהים נסוג נוצרו במקום בתהליכים טבעיים עמודי האבן הענקיים, שהגבוהים שבהם מתנשאים לגובה 6 מטרים וקוטרם 2.5 מטר. המבקרים באתר משוטטים באזור החולי, בין עמודי האבן והצורות הגיאולוגיות המעניינות ומנסים להבין איך נותרו העמודים דווקא באזור זה ולא במקומות אחרים בסביבה. 

במרחק קצר, כעשר דקות נסיעה מאתר "חולות הזהב", נמצא מנזר אלג'ה. המנזר החצוב בסלע נוסד במאה ה-14. כיום כבר לא מתגוררים בו נזירים, אבל האתר מטופח מאוד, יש בו גינה נעימה והמבקרים יכולים לטפס אל המערות במרומי הסלע ולהשקיף מהן על האזור כולו. במקום שורר שקט נעים ועדיין נשמרת בו אווירה נזירית. 

המנזר פתוח בכל יום מ- 10:00 עד 17:00.