ספרד - אתרים מומלצים

חבל אנדלוסיה (Andalucia) בדרום ספרד מאפשר למבקרים להכיר את פלאי האדריכלות המוסלמית והתרבות הצפון-אפריקנית. בזכות אלה יש באנדלוסיה אתרים שנחשבים מפלאי תבל כארמון האלהמברה בגרנדה וארמונות המלכים בקורדובה. שלוש הערים הגדולות של אנדלוסיה – קורדובה, גרנדה וסביליה הן מהיעדים המרתקים ביותר בממלכה כולה.
בעמקיה הפנימיים של אנדלוסיה זורמים נהרות ונחלים, שיוצרים נופי גנים פורחים. רכס ההרים המושלגים, סיירה נבדה (Sierra Nevada), מפריד את אנדלוסיה מהשפעתו הממזגת של הים התיכון, וכך יש בה גם מדבר צבעוני ולוהט, הוא מדבר נבדה. הנהרות גואדלקיוויר (Guadalquivir) וחניל (Genil) מעניקים לעמקי אנדלוסיה אדמות פוריות והרי רונדה (Serrania de Ronda) נותנים לה את זיתיה.

מידע נוסף על אנדלוסיה »

בילבאו

מידע נוסף על בילבאו »

ברצלונה (Barcelona) בירת קטלוניה היא עיר עתיקה מימי הפיניקים והרומים, ואחד הנמלים החשובים ביותר בים התיכון. ברצלונה מפורסמת בזכות השדרות הרחבות, הכיכרות המעוצבות להפליא והבנייה העירונית, שחלקים ממנה תוכננו בידי הארכיטקט הגאון אנטוניו גאודי. קתדרלת "המשפחה הקדושה", שבנייתה טרם הסתיימה, פארק גואל (Guell), קאסה מילה (Casa Mila) ומבנים נוספים - כל אלה הם מורשתו הציורית של הארכיטקט.
בלב העיר נמצא הרובע הגותי (Barrio Gotico) - הרובע העתיק מימי הביניים, שבליבו מתנשאים הקתדרלה, ארמון הקרדינל וארמון מלכי קטלוניה. גם שכונת היהודים - הקאל (Cal), מלפני הגירוש בשנת 1391 - משתלבת בסמטאות הרובע הגותי. מוזיאונים עשירים פזורים בה: המוזיאון לאמנות קטלאנית, מוזיאון פיקאסו, מוזיאון מירו, המוזיאון של הצי, ספינתו של כריסטופר קולומבוס (קריסטובל קולון) ועוד רבים. יש בברצלונה אווירה תרבותית קוסמופוליטית, ומתקיימים בה ירידי ספרים, תיאטרון ומוסיקה. כמו כן נחשבת העיר מוקד קולינרי יוצא מן הכלל, יש בה מסעדות נפלאות ואוכל מצוין.

אתר לשכת התיירות של ברצלונה »

בארץ הבסקים, כמו גם באסטוריאס (Asturias) השכנה, עברה דרך עולי הרגל לסנטיאגו דה קומפוסטלה (Santiago de Compostela). מאז ימי הביניים הדרך נחשבת כאחד מנתיבי העלייה לרגל החשובים לנצרות המערבית, אם לא החשובה מכולן; נתיבה חצה את מעבר רונסבייס (Roncesvalles) בפירנאים, מקום מותו של רולאן האגדי, לאורך כל שפלת ביסקאיה, עד לקתדרלת הענק בקומופוסטלה שבגליסיה (Galicia), החבל הקלטי של צפון-מערב ספרד - שם קבור ראשו של יעקב (יאגו) הקדוש.

קסטיליה הישנה הצפונית (Castilla Vieja), היא מישור חשוף, מוכה רוחות מקפיאות בחורף וחום לוהט בקיץ. זו מולדת העם הקסטילי, שהשליט את שפתו ואת מורשתו על כל עמי ספרד האחרים. בירותיה הקסטיליות של ספרד הנוצרית, שהלכה והתעצמה במלחמותיה עם המוסלמים, הן לאון (Leon) וויאדוליד (Valladolid). הארכיטקטורה המונומנטלית של הקולחיו (Colegio) בוויאדוליד היא דוגמה לבנייה ולעיטור איסבליניים, מן המפוארים בספרד. כיכרות השוק בערים האלה, כיכרות העיר - פלאסה מאיור (Plaza Mayor) - עטורות הקשתות והעמודים, הן הדגם הספרדי הקלאסי, החוזר על עצמו גם בערי המבצר הקטנות, הפזורות על פני המישורים של קסטיליה - פדראצה דה לה סיירה (Pedraza de la Sierra), טורגנו (Turregano), קוקה (Coca) ואחרות. 

טולדו

טולדו (Toledo) היא עיר עתיקה, השוכנת על מצוק המוקף משלושה עבריו בפיתול של הנהר טאחו (Tajo). ההולך בסמטאותיה החומות וחמורות הסבר חש היטב את אווירתה המיוחדת, שהיא שילוב של תולדותיה, העקובות מדם והמפוארות כאחת, עם מראות הקתדרלה הענקית, בסיליקות מעוטרות, אנשי דת בלבושם המיוחד, בתי אצולה שגוועה, בתי כנסת יהודיים שהאינקוויזיציה הפקיעה ומרתפי אינקוויזיציה אמיתיים.

מידע נוסף על טולדו »

הכפר קונסואגרה (Consuegra), מקור ההשראה לסיפור המלחמה בענקים, הפונדק העתיק בפוארטו לפיסה (Puerto Lapice), מקום סיפור הקדשתו של דון קיחוטה, והעיירה טובוסו, מכורתה של דולציניאה "היפה" - כל אלה הן תחנות בארצו של האביר בן דמות היגון, הדמות הספרותית הנודעת שיצר מיגול דה סרוונטס במאה ה-17.

מידע נוסף על האזור »

מדרום למדריד ולטולדו משתרעים מישורים רחבים, שחלק גדול מהם מכוסה בכרמים. בין המרחבים מתרוממות מצודות עתיקות, ולמרגלותיהן בנויות עיירות לבנות-אדומות. זוהי לה מנצ'ה (La Mancha), ארצם של דון קיחוטה, האביר הפילוסוף, ורעו סאנצ'ו פאנצ'ה הערמומי יצירי רוחו של מיגל דה סרוונטס.

אתר התיירות של לה מנצ'ה »

בירת ספרד מדריד (Madrid) היא כרך ענק וסואן. דור עבר מאז מותו של פראנקו, ובזמן הזה חזרה מדריד לתפוס את מקומה הראוי בקרב הערים התרבותיות והאלגנטיות של אירופה. שדרותיה הרחבות מעוצבות להפליא, המבנים המונומנטליים מן המאות ה-18 וה-19 טופחו, והם משרים אווירה כמעט מלכותית על מרכז העיר. מעט מאתרי מדריד "עתיקים באמת". הבולט שבהם הוא הפלאסה מאיור - כיכר העיר הגדולה, שבעבר שימשה כמקום הצתת מדורות האוטו-דה-פה של האינקוויזיציה והיום פועלים בה שוק יומי צבעוני, בתי קפה ומסעדות קטנות. ארמונותיה, המדרחוב שלה, מוזיאון הפראדו (Prado), שבו נמצאים אוספי ציור מהעשירים בעולם (אל גרקו, מוריו, ולאסקז, גויה, בוש, פיקאסו ועוד רבים אחרים), גני הרטירו (Retiro), גני אלבאטאן (Elbatan) וכיכרות עם פסלים ומזרקות - כל אלה מוקפים בטבעת עירונית מודרנית, המציגה את מיטב הארכיטקטורה של סוף המאה העשרים. 

אתר לשכת העיר מדריד »

רכס סיירה דה קאסורלה (Sierra de Cazorla) הרכס "הקטן" קאסורלה הוא חלק מהסיירה מורנה - הרכס המרכזי של אנדלוסיה. הרכס מציג קווי נוף מגוונים – שולחנות סלע עצומים ופרשות מים משוננות ומאוצבעות. יערות גדולים של עצי מחט מכסים את מדרונותיו, ועמקיו הם אפרי מרעה ושטחים חקלאיים של כפרים קטנים. רכס קאסורלה עשיר במקורות מים, וכאן נובעים מעיינותיו של הגואדלקיוויר, הגדול בנהרות ספרד. 
 

סיירה נבדה ולאס אלפוחארס

סיירה נבדה ולאס אלפוחארס (Sierra Nevada y Las Alpujaras) הרכס המושלג – נבדה – הוא הגבוה בספרד, וממרומיו נשקפים כל רכסי אנדלוסיה האחרים ולעיתים גם חופיה של מרוקו. במורדותיו הדרומיים שוכן האזור של לאס אלפוחארס; כפריו נותרו עד לעת האחרונה מבודדים משאר חלקי הארץ ולכן שמרו על אופיים המסורתי. כאן היה המעוז המורי האחרון בספרד, והוא שרד – לפחות תרבותית– יותר מ-100 שנים אחרי נפילת גרנדה. 

הבסקים (Vascos) קוראים לארצם גיפוצקואה (Giupuzkoa) ולבירתם סן סבסטיאן (San Sebastian) - דונוסטיה (Donostia). על שש פרובינציות בצפון ספרד הם תובעים בעלות, ובשלוש מתוכן יש להם אוטונומיה תרבותית מלאה. בגרעינה הלוחם של ספרד הנוצרית העתיקה היו הנסיכויות הבסקיות, שמעברם הצרפתי של הפירנאים נקראו גסקוניה (Gascogne). יופייה של סן סבסטיאן שעל גדות מפרץ הקונכייה (La Concha) - על הטיילת המלכותית שלה, סמטאות העיר העתיקה ורובע הנמל הציורי - משתלב בנופי הגבעות הרכות הבונות את שפלת ביסקאיה (Vizcaya) לאורך מפרץ ביסקאיה. ממאות כפרי הדייגים שעל חופי הגאות והשפל של המפרץ יצאו ציידי לווייתנים נועזים, לוחמים ומגלי ארצות, וממעוזי הנצרות הספרדית של ביסקאיה יצאו המלומדים והמנהיגים הישועים, כמו איגנאציו מלויולה ופרנסיסקו חווייר.

אתר העיר סן סבסטיאן »

ערי החומה של קסטיליה הישנה הן המוזיאונים החיים לארכיטקטורה ולכן גם לאופי החיים בליבה של ספרד. כאלה הן אווילה (Avila), שאבן לא חסרה בחומתה העתיקה, ואווירת סמטאותיה נותרה כמעט כשהייתה לפני כ-300 שנה; סלמנקה (Salamanca), עיר האקדמיה הראשונה בספרד, שהיא גם עיר של כנסיות, מנזרים עתיקים, ספריות עתיקות וחומה, והרובע העתיק שלה בנוי סביב כיכר מרכזית. כך גם סגוביה (Segovia), שלבד מכל מה שתואר כבר, בנויה בה אמת מים מקושתת רבת קומות מימי הקיסר הרומי אדריאנוס, ועדיין היא מושכת אל העיר את מי השלגים מרכס גוואדרמה (Sierra de Guaderrama), מהלך 30 קילומטרים מסגוביה. האלקזאר (Alcazar) שלה – מצודתה – ניצב על קצה המצוק, שעליו בנויה כל העיר העתיקה ומשווה לה מראה ציורי הנראה כלקוח מאגדת ילדים.

העיר פיגרס (Figueres) היא עיר תעשייה קטנה, מצפון לחירונה. בלבה ניצב מבנה תיאטרון מן המאה ה-17, שהוענק על ידי העירייה לאמן הקטלוני הנודע - סלוודור דאלי. בעיצובו הפך התיאטרון למוזיאון "מטורף", המכיל את העבודות הפנטסטיות של האמן הסוריאליסטי הגדול. 

מידע נוסף על פיגרס »

בשנת 716 כבשו המוסלמים מצפון אפריקה את ספרד. באותה שנה היכה דון פלאיו, נסיך גרמני מאסטוריה, יחידה צבאית מוסלמית במעבר הרים צר, בלב רכס האלפים הקנטבריים (Cantabrica). כך החלה הרקונקוויסטה (Reconquista) - מסע הכיבוש מחדש של ספרד, כדי להחזירה לחיק הנצרות. הפסגות הנישאות העולות מהרכס נקראות פסגות אירופה - לוס פיקוס דה אירופה (Los Picos de Europa); הן מצוקיות, מיוערות וזרועות בכפרים קטנים. האסטורים, תושבי ההרים הקנטבריים, מייצרים גבינות ושיכר תפוחים חריף. בקנגס דה אוניס (Cangas de Onis) מתוח גשר רומנסקי על פני נהר סייה (Rio Sella), בקובדונגה (Covadonga) מתנשאת מתוך היער קתדרלת ניצחונו של דון פלאיו, ובריבה דה סייה (Riba de Sella) פעורה מערה קרסטית ענקית ובה ציורי קיר, דומה למערה (הסגורה תמיד) אלטמירה (Altamira).

מידע נוסף על האזור »

את הקצה הדרומי של אנדלוסיה חוגרת רצועת חוף של הים התיכון, מצוקית, פראית ורומנטית. בחוף השמש, הוא קוסטה דל סול (Costa del Sol) הנודע בעולם, בנויים ריכוזים של בתי מלון מפוארים, שנועדו לשרת את האירופים תאבי השמש, אך על החוף ניצבות גם וילות ספרדיות קלאסיות על מדרונות הרים, כפרים קטנים טובלים בגינות סובטרופיות, מפרצונים סלעיים מתעקלים על קו המים ומגדלי שמירה עתיקים, נגד שודדי ים, בנויים על סלעי החוף.

מידע נוסף על קוסטה דל סול »

חבל קטלוניה (Catalunia) הוא חבל אוטונומי בצפון ספרד. בעבר הייתה זו ממלכה שהשתרעה ממונפלייה (Montpellier) בצרפת ועד מורסיה (Murcia) בדרום ספרד וכללה אף את האיים הבליאריים (Baleares). קטלוניה הנוצרית, שהייתה נסיכות בממלכתו של קארל הגדול, הייתה הגרעין ההיסטורי, התרבותי והפוליטי, שממנו צמחה ספרד. כל זה קרה במסגרת תהליך שבו התאחדה עם ממלכות נוצריות שכנות וניהלה מאבק איתנים במוסלמים. הארץ היפהפייה נשענת על שדרת הפירנאים המזרחיים, על עמק הנהר אברו (Ebro), על שפלת יוברגאט (Llobregat) ועל החוף הפראי של הים התיכון. בקטלוניה הספרדית דוברים קטלאן, שזוהי שפת הארץ המקורית, הדומה ללנגד'אוק המדוברת בקטלוניה הצרפתית. יש לה מורשת תרבותית ששמות גדולים מפארים אותה: חואן מירו, פאבלו פיקאסו, סלוודור דאלי, תומסו ויטוריה, לואיס יאח, ז'ואן צררולס, פאבלו קזאלס ואנטוניו גאודי, וזו רק רשימה חלקית של אמניה ואנשי הרוח שלה.

מידע נוסף על קטלוניה »

מדרום לרכס גוואדרמה, על המישורים העצומים של המסטה (Meseta), היא הרמה הספרדית, משתרעת קסטיליה החדשה (Castilla Nueva). שמן של הקסטיליות נגזר מכך, שעם התקדמותם של הצבאות הנוצרים דרומה, בימי הרקונקיסטה (Reconquista), נהגו לבנות מצודות (קסטייוס) על כל קו גבול חדש. מעברה של הבירה המלכותית - מוויאדוליד לטולדו ואחר כך למדריד - סימן את המעבר של מוקדי הכוח של ספרד הנוצרית דרומה.