טוסקנה - פירנצה, סיינה ולוקה

בניגוד למקומות אחרים, שהפכו מותג בזכות בניית גשר, מגדל, מוזיאון או פארק שעשועים מרשימים, בטוסקנה משתדלים לשמר את מה שנבנה כבר לפני כמה מאות שנים ולהפריע כמה שפחות להתפתחות הטבעית. יוזמות גדולות מדי אינן זוכות כאן לאהדה. אין כאן, כמובן, טעם לדבר על "נוף טבעי". כמעט כל פינה פנויה מעובדת, מטופחת, בנויה. אבל יש טעם לדבר על פעילות במסגרת הנוף הטבעי של האזור. 
  
אחת המחשבות הראשונות שעולות על הדעת במהלך נסיעה בכבישי טוסקנה היא שנוצר כאן מעין גן ענק, שגנן מיומן מטפח אותו. בטוסקנה, בעלת הנוף הרך והעגלגל, מדובר בהחלטות אנושיות קטנות, בהתפתחות תרבותית טבעית, רבת שנים. הכל צמח לאט, התפורר ודהה לאט ובאופן טבעי והמבקרים שמציפים את האזור בכל שנה אוהבים את זה.

אפילו בשנים האחרונות, כאשר מדברים על החידוש הגדול ביותר בתיירות לטוסקנה, עוסקים ביוזמה צנועה ובהתפתחות טבעית ומינורית: אגרו-תוריזם, תיירות חקלאית, או במובן הפשוט ביותר אירוח בבתי חווה ישנים, שבעליהם מוצאים לעצמם עוד מקור פרנסה. בימי הביניים שימשה כל עיר בטוסקנה כבירת האזור הקטן בו שלטה. לכל עיר כזו יש ייחוד ועצמאות תרבותית ואדריכלית מסוימת גם היום. הביקור בטוסקנה הוא בעצם מעבר בין המדינות הימי-בינימיות האלה.
 
פירנצה

האתר המפורסם ביותר בפירנצה מעיד היטב על אופיה של העיר. ה"פונטה וקיו", הגשר הישן, הוא בעצם סוג של קניון. בוניו, בני המאה ה14-, ניצלו בתבונה רבה את הצורך של התושבים לחצות את הנהר והציעו להם סחורה למכירה באוסף של חנויות. הבנקאים של פירנצה הפכו אותה כבר בימי הביניים לאחת הערים העשירות באירופה. העושר הזה עזר לתמוך ביצירתם של אמנים מהגדולים ביותר בהיסטוריה האנושית: כאן טופחו דאנטה, ג'יוטו, בוקאצ'יו, דונאטלו ורבים אחרים. הבוסים מבית מדיצ'י אהבו לאסוף והשקיעו בכל – יצירות של מיכלאנג'לו וכריות משי. המדיצ'ים אהבו אמנות ולא התלהבו מצפיפות אנושית. מסלול מיוחד על הפונטה וקיו איפשר להם לעבור מארמון פיטי, בו שוכנים היום שישה מוזיאונים למשרדים שלהם – האופיצי, מוזיאון המכיל את אחד מאוספי האמנות החשובים בעולם. מרחק הליכה קצר צפונה משם נמצאת הקתדרלה העירונית, הרביעית בגודלה בעולם, ועליה הסמל של פירנצה: הכיפה המפוארת שבנה האדריכל ברונלסקי במאה ה14-. בגדה האחרת של נהר הארנו, לא רחוק מן הפונטה וקיו, נמצאים גני בובולי, אחד האתרים הירוקים והנעימים ביותר בעיר סואנת ונמרצת כל כך.

מסעדה מומלצת: "פרוקאצ'י" - ויה דה טורנאבואוני 14. טלפון: 055-21-16-56. אוכל פלורנטיני מסורתי במחיר כ30- יורו לאדם. 
 
סיינה 

המשפט האהוב על בני סיינה, כאשר שואלים אותם מה הורישו בני העיר לעולם, הוא: "את העיר סיינה עצמה". זה לא מעט, כיוון שמדובר בעיר יפהפייה. זה לא הרבה, כאשר משווים את זה למספר האמנים והאסכולות המפוארות שטיפחה פירנצה. ההשוואה הנכונה יותר היא בין סיינה לונציה – שתי הערים הן עולם בפני עצמו, הביקור בשתיהן נותן תחושה של ניתוק מן העולם, ומן האזורים שמקיפים אותן.

מרכז העיר העתיק של סיינה סגור לתנועת מכוניות, מה שהופך את הטיול בו לנעים מאוד, אבל תורם עוד משהו לתחושת הניתוק והבידוד. ההליכה ברחובות סיינה מובילה אל שני אתרים מרכזיים – הכיכר – הקאמפו - דמוית הצדף והקתדרלה המרשימה, במרחק כמה מאות מטרים. התצפית מן המגדל הצמוד לכיכר מעניקה אפשרות מרתקת לראות את מבנה העיר, הכיכר והסביבה של סיינה. העיר מחולקת לתשעה רבעים, עובדה שקל להבחין בה במהלך השיטוט בעיר ומוצאת ביטוי גם בחלוקת הכיכר לתשעה פלחים ובמספר המשתתפים בפאליו – מרוץ הסוסים המפורסם שנערך ביולי ובאוגוסט בקאמפו.

הסביבה: זו ארץ יין הקיאנטי וכאן נפרסים כמה מן הנופים היפים ביותר בטוסקנה. בצפון מערב נמצאת העיירה סן ג'ימיניאנו, עם המגדלים המרשימים. מעט מזרחה יותר שוכנת וולטרה, עיר הררית יפה שמציגה באופן מעניין את מורשת האטרוסקים, תושבי האזור הקדומים.  

מסעדה מומלצת: "אוסטריה דל קאסטלווקיו". ויה דל קאפיטאנו 8. טלפון: 0577-49586.
 
לוקה

המאפיין הבולט ביותר של לוקה הוא החומה מקיפה את העיר. טיילת שעצים מטילים עליה צל רחב מאפשרת לערוך טיול נעים מאוד לאורך כל חומות העיר. המבנה המלבני של לוקה לא השתנה כלל מאז תכננו אותה הרומאים לפני יותר מאלפיים שנה. במהלך תקופה קצרה בימי הרנסאנס היתה העיר לוקה מעצמה קטנה. היא שלטה בפיזה וכמעט הצליחה לכבוש את פירנצה הגדולה. כמה מזכרות מפוארות נותרו מאותה תקופת זוהר. הבולטת שבהן היא כנסיית סן מיקלה אין פורו, שמציגה חזית מרשימה, עם עמודי שיש ופיתוחים יפים. טיול בעיר מגלה כמה גנים נסתרים, מגדלים צנועים ובעיקר שלווה שחסרה במקומות רבים בטוסקנה.
 
פיזה נמצאת עשרים ק"מ דרומה מלוקה ומציגה כמה מן האטרקציות התיירותיות הגדולות של האזור. טיול צפונה מלוקה לאזור ההררי של גארפאננה מוביל לכפרי אבן נידחים למדי ואפילו ליערות. באני די לוקה הוא אתר ספא סמוך שמציע מרחצאות מרפא וטוען לבעלות על אחד החידושים הגדולים של המאה ה19- המצאת הרולטה.

מסעדה: "ריסטורנטה בוקה סנט אנטוניו". ויה דלה צ'רוויה 3.טלפון: 0583-5-58-81.