העיר העתיקה של סיינה נראית כאילו יצאה מסיפורי האגדות. כיכר מרכזית פרושה כמניפה, בעיבורה מזרקת שיש לבנה וסביבה בתים - כל אחד ארמון, וכל אחד אחר. פעמיים בשנה מתמלאת הכיכר רבבות אנשים נרגשים. קולות התיפוף מהדהדים ברחובות המתפתלים המתחברים אל הכיכר - הפיאצה דל פופולו. הדי התופים מקדימים את הצועדים ומתנפצים בין קירות הבתים ברחובות הצרים, בהם עוברות תהלוכות רבות של דגלנים המלהטטים בדגלים גדולים המחוברים למוטות ארוכים, וביניהם צועדים גם הנגנים המחזיקים בכלי נשיפה והקשה. כולם לבושים כמו בימי הביניים – מגפיים מעור רך, מכנסי גרב הדוקים צבעוניים ביותר, כותנות לבנות, עליוניות מקטיפה וגם מצנפת מעוגלת, רכה, הנופלת לצד אחד, מעוטרת בנוצה ארוכה. סביב הכיכר ירוצו הסוסים המשתתפים בפאליו, מרוץ הסוסים המסורתי המתקיים בעיר כבר מימי הביניים, לאורך מאות השנים שחלפו, למעט מלחמות וצרות אחרות. |