ספרד


    • קנטבריה

      מעטים טורחים לנסוע לקנטבריה בצפון ספרד. השטח של חבל הארץ הזה הוא רבע משטח מדינת ישראל. המיקום שלו אמנם נהדר – על חוף מפרץ ביסקיה, כלומר פונה אל האוקיינוס האטלנטי, אבל קנטבריה די רחוקה מהאטרקציות המפורסמות של ספרד, ברצלונה, גרנדה או מדריד. העיר בילבאו, בחבל הבאסקים הסמוך והאוטוסטרדה האטלנטית שנסללה לאורך החוף הצפוני של ספרד אמנם תרמו לפופולריות של האזור, אבל קנטבריה עדיין אינה יעד מבוקש. הפוטנציאל התיירותי של החבל גדול – בעיקר בזכות הצירוף המוצלח בין חוף ארוך ומפורץ והרים גבוהים, שבכמה מקומות מתנשאים קרוב לחוף. בקצה המערבי מתרוממות כמה מהפסגות הגבוהות והיפות בספרד, שנקראות "פיקוס דה אירופה". בקצה המזרחי אפשר למצוא כמה מהחופים הטובים ביבשת, 12 מהם זכו לאות "הדגל הכחול" שמציין חופים נקיים המצטיינים בשמירה על איכות הסביבה. למרות כל הדברים האלה, קנטבריה מארחת רוב כמעט מוחלט של מבקרים ספרדים. התיירים, גם ישראלים, נוסעים למקומות אחרים. חובבי החופים מעדיפים את החופים הים תיכוניים קוסטה בראבה בצפון או קוסטה בלאנקה בדרום. כל אלה מעמעמים את האטרקטיביות של קנטבריה. ביקור בקאסטרו אורדיאלס, עיר חוף קטנה, למעשה כפר דייגים שצמח בשנים האחרונות למידות גדולות יותר, מבהיר שזו החמצה ושהמאמץ כדאי, בייחוד עכשיו, בסוף הקיץ.
       
      ההגעה היא החלק הפחות נוח למבקרים מישראל. אפשר לטוס לברצלונה ומשם לסן סבסטיאן, לבילבאו או לסנטנדר ולהתחיל את הטיול בכל אחת מהן. אפשר גם לנסוע במכונית או ברכבת. המרחק מברצלונה לבילבאו – 620 קילומטרים בכיוון צפון מערב.
       
      למעשה, ביקור בקנטבריה הוא בדרך כלל המשכו של סיור בחבל הבסקים המפורסם יותר. לא מדובר בנסיעה ארוכה במיוחד, כיוון שהמרחק על קו החוף בין סן סבסטיאן לסנטנדר אינו עולה על 200 קילומטרים. בילבאו שוכנת באמצע הדרך הזו, בערך מאה קילומטר מכל אחת מן הערים האלה.
       
      ארבע ערים בצפון קנטבריה: סאן וינסנטה דה לה בארקרה, סאנטונה, לארדו וקאסטרו אורדיאלס
      (San Vicente de La Barquera, Santoña, Laredo and Castro Urdiales) מתחרות ביניהן על תואר מלכת החוף. קאסטרו אורדיאלס נחשבת למעניינת מביניהן, בעיקר בזכות הצירוף המרשים של אתרים ארכיטקטוניים מן העבר עם יופי טבעי.
       
      הדבר הראשון שרואה מבקר המגיע לקאסטרו אורדילאס הוא ראשו של המגדלור העתיק. מפרץ ביסקיה נחשב לאימת הספנים ולאחד האזורים המסוכנים ביותר לשיט בצפון אירופה. המפרץ ידוע בסערות העזות שמשתוללות בו במשך רוב ימות השנה. נמל הדייגים המקומי משמש מקלט לאלה הנמלטים מאימת הביסקיה והמגדלור שלו, שניצב בראש המצודה שמתנוססת במקום הכי גבוה בעיר, משרת אותם. המצודה, המגדלור, וכנסיית סנטה מריה הסמוכה נבנו לראשונה כבר במאה ה-13. כאשר מטפסים אל ראש הגבעה שעליה הם ניצבים זוכים לתצפית נהדרת על העיר מצד אחד ועל המפרץ הכחול מן הצד השני.
       
      היתרון הגדול של קאסטרו אורדיאלס, כפי שהוא נראה מעמדת התצפית הזו, טמון בעובדה שלמרות הפיתוח המואץ של השנים האחרונות כל החלק המרכזי של העיר נראה עדיין ככפר דייגים עם נמל מוגן היטב, לא יותר. הבתים החדשים נבנו במרחק גדול יחסית סביב היקפו של המפרץ והרובע המרכזי והעתיק לא ניזוק ולא השתנה כלל. העובדה הזו הופכת את השיטוט בעיר ואת ההתמצאות קלים במיוחד. רוב המסעדות, הברים ובתי הקפה מרוכזים באזור קטן וקרוב לנמל הדייגים. חזיתות העץ השמורות והמטופחות של הבתים לאורך קו המים הם מהמראות המפורסמים ביותר של המקום ומככבים על הגלויות שנמכרות ברחבי קנטבריה. הסירות הצבעוניות שטובלות בנמל ממלאות את תפקיד התפאורה המושלמת. 
      המבנים מימי הביניים הם אמנם היפים והבולטים ביתר בעיר, אבל לקאסטרו אורדיאלס עבר עשיר הרבה יותר. אתר ארכיאולוגי מקומי מעיד על כך שלמעשה שני מטר מתחת לעיר המודרנית קבורה עיר רומית, ששימשה במאה הראשונה לספירה כצומת דרכים חשוב במערב האימפריה. אם לא די בזה, ציורי קיר בכמה מערות פרהיסטוריות מעידות על כך שכבר לפני שתים עשרה אלף שנים התגוררו באזור זה בני תרבות. המערה המפורסמת ביותר באזור היא פנה דל קוצ'ו (Pena del Cuco), על חוף הים, ממערב לעיר, לא רחוק מזירת מלחמות הפרים. על קירות המערה נמצאו ציורים קדומים של צבאים ועיזים. כדי לא לפגוע בציורים מוגבל כיום מספר המבקרים במערה והרוצים לראות את הציורים המקוריים צריכים להזמין מקום כמה חודשים מראש. במערות אחרות (לה לאסטרילה וחואן גומש) קל יותר להתבונן בממצאים הפרהיסטוריים.
       
      שישה חופי רחצה נוחים מאוד הם מוקד המשיכה העיקרי של תיירים לעיר. 
      • בראזומאר (Brazomar) הוא המפורסם והפופולרי ביותר. זה מפרץ קטן וסגור כמעט לחלוטין, עם מים שקטים מאוד וחול לבן. ההגעה אליו נוחה מאוד בהליכה ממרכז העיר. 
      • חוף אוסטנדה (Ostende) בקצה המערבי של העיר הוא החוף המבודד בסביבה ומתאים במיוחד למי שמחפש שקט וריחוק. 
      • אל מאדירגאל, מיונו ופוצ'ילו (,El Madrigal, Miono Pocillo) הם חופים ללא ייחוד שמושכים בעיקר צעירים ואוריניון (Orinon) הוא חופם של גולשי הגלים,  בזכות המפרץ הרחב שלו והרוחות החזקות שנושבות בו.
       
      האוכל הוא הסיבה העיקרית להתלבטויות ולחיבוטי נפש בעיר. אוהבי הדגים ופירות הים טוענים שאי אפשר להשלים ביקור בקאסטרו אורדליאס בלי לאכול לפחות מנה אחת של סרדינים מטוגנים או צלויים (מעדן פשוט ומופלא), מנה אחת של בקלה אפויה, מנה אחת של דג מקומי דומה לקרפיון וכמה מנות של פירות ים שנמכרים כאן במחירים נמוכים מאוד. 
      לעומתם טוענים אוהבי הבשר שקרבת ההרים והעובדה שבחבל קנטבריה מגדלים עדרי ענק של פרות מחייבת לטעום ממנות בשר הבקר המצוינות שמגישים כאן. כהוכחה הם מציגים מין נזיד מסורתי שמכונה "קוצ'ידו מונטנס" שמכיל שעועית ובשר ולמרות שאינו מראה מפתה במיוחד טעמו, מתברר, מצוין. 
      המנה האחרונה המעניינת ביותר מכונה אמנם עוגת גבינה אבל מכילה הרבה מאוד מרכיבים בלי פירור אחד של גבינה. מדובר בשכבת בצק עבה ומתוקה שטעם עז של קינמון עולה ממנה.
       
      שתי מסעדות שכדאי לפקוד הן "בארלוונטו" ברחוב סילבסטר אוצ'ואה 17 או "קולון" ברחוב חאווייר אצ'בריה 19. 
      יש בקאסטרו אורדיאלס 19 בתי מלון בכל הרמות. שני מלונות קרובים מאוד לחוף שמציעים חדרים נוחים ונקיים במחיר סביר הם: "לה רוקאס" (Hotel la Rocas) עם ארבעה כוכבים שמציע 63 חדרים במחיר 110 אירו ללילה, או מלון מיראמר (Miramar) בעל שלושה כוכבים.
      להמשך קריאה
    • טנריף

      האי טנריף במרכז קבוצת האיים הקנריים, 300 קילומטרים מחופי מרוקו הוא חלק מספרד. יתרונות הביקור בטנריף ברורים – אפשר להתרחץ בבוקר בים, לנסוע שעה וחצי ולאכול צהריים בלב היער, מול הר מכוסה שלג בגובה 3000 מטר. 
      שני נתוני מזג אוויר מבהירים את מקור הפופולריות העצומה של האיים הקנריים. בטנריף יש בממוצע שישה ימי גשם בשנה והטמפרטורות שומרות על יציבות נעימה סביב עשרים מעלות צלזיוס. הנתונים האלה מסבירים מדוע שני מיליון בריטים מגיעים לטנריף בכל שנה והופכים אותה ליעד הנופש הפופולרי ביותר עבור תיירים מבריטניה. גם באיים האחרים מקבוצת האיים הקנריים, לה פלמה, היירו, גומרה, גראן קנאריה, לאנזארוט ופוארטאוונטורה שוררים תנאים דומים. כיוון שהטיסות הבינלאומיות מגיעות לטנריף ובגלל תשתית התיירות שפותחה בו, משמש האי כמוקד המרכזי לביקורים. שיט קצר מאוד אל אחד האיים האחרים שולח את המבקר עוד כמה עשרות שנים לאחור, אל כפרים חקלאיים בהם שימוש בחמורים הוא עדיין אמצעי תחבורה והובלה מקובל.
       
      יש שתי אפשרויות לביקור בטנריף. האחת, הקיצית יותר, היא תיירות חופים. רוב בתי המלון, המסעדות והערים באי מרוכזים סביב רצועת החוף. עבור ספרדים ואירופאים אחרים החופים האלה הם הקסם הגדול של האי. אבל דווקא האפשרות השנייה, החורפית והפחות פופולרית והמונית היא המעניינת יותר. בטנריף אין למעשה חורף והיא האתר האירופי הדרומי ביותר, שבטווח טיסה של כמה שעות מספק מפלט חמים ונעים מן הקור והגשם.
       
      מרכז טנריף - פארק טיידה
      בטנריף נפערו במהלך עשרים השנים האחרונות פערים גדולים בין הפיתוח המואץ של אתרי הנופש לאורך החוף ובין פנים האי, שנותר כמעט ללא שינוי או השפעה של התיירות. חלק מן העובדה הזו נעוץ בכך שאזור גדול בלב האי, המקיף את הר הגעש המרכזי טיידה (TEIDE), הוגדר כפארק לאומי והפיתוח או הבנייה בו מוגבלים מאוד. עשר דקות נסיעה במכונית מן החוף אל לב האי מוליכות לנופים ולאורח חיים שונה לחלוטין.
      האפשרות המעניינת ביותר, אם כי הדרך פחות נוחה, היא להגיע להר טיידה מכיוון דרום מערב, מאזור הכפר צ'יו (CHIO), שינויי הגובה והנוף בנתיב זה דרמטיים מאוד. בזמן קצר עוברים מן החוף החמים לטראסות הרריות וירוקות, שבהן מגדלים שקדים, תאנים, ענבים וקצת יותר גבוה אפרסקים ודובדבנים. המשך הדרך מוביל ליערות של עצי מחט לבסוף, בגובה מעל אלפיים מטר, בכניסה לפארק טיידה, לנופים געשיים שוממים, חלקם מזכירים צילומים של נוף הירח, עם תצורות נוף חדות ודרמטיות, כמעט ללא צמחייה. כאשר נכנסים לפארק כדאי בעיקר להתבונן לאחור, לכיוון ממנו מגיעים, שם נראים היטב חופי האוקיינוס האטלנטי ורחוק יותר האיים הקנריים היירו, גומרה ולה פלמה.
       
      בתוך הפארק יש מסלולי טיול במכונית וטיולים רגליים שחוצים את המכתש הענק שנוצר כאן בהתפרצויות קדומות של הר הגעש. רוחב המכתש 16 קילומטרים והוא מכיל עדויות רבות לאופן היווצרותו של הנוף בטנריף. חלקים ממדרונות הטיידה מכוסים לבה שחורה שנראית אמנם טרייה, אבל זרמה כאן כאשר נוצר המכתש הגדול של הר הגעש, לפני כשני מיליון שנים. את החופים סביב האי קל לחלק לשחורים, אלה שבהם החול נוצר מהתפוררות סלעי הגעש והלבנים - חופי תיירות שהחול הזהוב המכסה אותם יובא במיוחד ממדבר סהרה.
       
      מקום הלינה היחיד באזור פארק טיידה הוא הפאראדור הממשלתי שנקרא "פאראדור נאסיונל לאס קאנאדאס דל טיידה". הניגוד בינו לבין בתי המלון על החוף גדול מאוד. הפאראדור הוא מקום צנוע ושליו, שבנוי צמוד לרכס ההר בגובה 2,100 מטרים. מכאן יש עשרות שבילים שמוליכים אל פסגתו של הטיידה, שמתנשאת לגובה 3,718 מטרים. זו גם האפשרות היחידה לראות את נופי הפארק בשעות הזריחה והשקיעה, כאשר שאר המטיילים חוזרים למקומות מיושבים יותר. אפשרות נוחה וזריזה יותר היא לעלות אל הפסגה ברכבל. במשך רוב החורף מכסה שלג את אזור הפסגה ובימים של ראות טובה רואים ממנה חלקים גדולים מן האי ואת פסגות האיים הסמוכים.
       
      צפון-מזרח טנריף
      חלקו הצפוני מזרחי של טנריף מספק מסלול טיול מרשים נוסף, באזור הרי געש שנקרא אנאגה. העיר לה לאגונה היא נקודת המוצא לטיול כזה. ממנה מתפתלת דרך הררית לכיוון פונטה דל הידאלגו, בקצהו הצפוני של האי. האזור ההררי והמיוער הזה שונה מאוד מן הנופים הצחיחים של הטיידה. הדרכים הכפריות צרות, במעט הכפרים לאורך הדרך אין מקומות לינה אבל יש כמה מסעדות מצוינות, בהן מגישים מאכלים מקומיים, בעיקר דגים חריפים ושותים את היין של טנריף, ששלטונות ספרד, כדי להגן על תעשיית היין של ספרד, אינם מרשים לייצא בכמויות גדולות מן האי. זוהי אם כך האפשרות היחידה לשתות מן היין הזה בחברת הכורמים שגידלו אותו.
       
      סנטה קרוז דה טנריף
      סנטה קרוז דה טנריף, בירת האי, היא עיר גדולה וחסרת ייחוד, אם כי לאחר כמה ימים באזור הצחיח של הטיידה היא נראית כארץ החלומות. בכל שנה מארחת סנטה קרוז את הקרנבל הסוער והלטיני ביותר באירופה. קרנבל החורף נחשב לגרסה האירופית הקרובה ביותר לקרנבל של ריו דה ז'נירו. במהלך הקרנבל מתקיימות בכל יום תהלוכות עם בובות ענק, טקסי בחירת מלכת הקרנבל, הרבה נשפי ואירועי דראג, בהם מופיעים גברים בלבוש נשי, מסיבות רחוב, תזמורות ריקודים וטקסים מסורתיים כמו "קבורת הסרדין" המתקיימת בכל שנה ביום רביעי (ASH WEDNESDAY) וכוללת לוויה חגיגית של בובת ענק של סרדין, אחריה צועדות אלמנות בוכיות, שהן למעשה גברים בלבוש נשים, המקוננות על אובדנו של הדייג המופלא ששימש את כולן כבעל. הלוויה המוזרה הזו, שצועדת ברחובות סנטה קרוז בכל שנה מציינת את שיאו של הקרנבל.
      להמשך קריאה
    • נמלי אנדלוסיה

      הנמלים של חבל אנדלוסיה שימשו כנמל המוצא של מגלי העולם הגדולים ביותר. מכאן יצאו קולומבוס, מגלאן ורבים אחרים. אפשר לפגוש בערי אנדלוסיה את הפאר של אותה תקופה. אפשר לבקר בארמונות המלכים, בגנים, בקתדרלות. קשה יותר למצוא את המורשת של המגלים הגדולים. מה כבר נותר כאן מאותו תור זהב מדהים בו התרחב העולם בצעדי ענק, התגלו יבשות, צוירו מפות, נמדד היקפו של כדור הארץ, התגלו האוקיינוסים הגדולים? 
       
      נמלי הבית של מגלי העולם מרוכזים על פני אזור לא גדול ולא מאוד מתויר. המרחק מסביליה, העיר הגדולה באזור, אינו רב ואפשר לדחוס הכל אפילו ליומיים נמרצים. אלה לא אתרי התיירות הגדולים והמפוארים ביותר, אבל זה טיול יפה לכמה מן הנופים הפחות מוכרים ולכפרים שידעו ימים טובים יותר.
       
      לספרד יש קו חוף אדיר. הוא נמתח על פני 4,964 קילומטרים בים התיכון ובאוקיינוס האטלנטי. דווקא בגלל הנתונים המרשימים האלה בולטת רצועת חוף קצרה, סך הכל 200 קילומטרים, בה מרוכזים, כבר מאות שנים, שלושה נמלים שמנהלים מאבק איתנים על הבכורה, על תואר הנמל החשוב בממלכה. 200 הקילומטרים האלה נמתחים ממערב למיצר גיברלטר, לאורכו של מפרץ קאדיז ועד לגבול הפורטוגלי. זהו המוצא הדרומי של ספרד אל האוקיינוס האטלנטי. פעילות המגלים התרכזה סביב הדלתה הגדולה בה נשפך נהר הגוואדלכביר לאוקיינוס. סביליה, יותר מחמישים קילומטרים מהחוף, שימשה בזכות הנהר כעיר הנמל הגדולה, המשמעותית ביותר והמעניינת ביותר. הספינות שיצאו מממנה שטו במשך יום שלם במורד הגוואדלכביר, חנו להצטיידות אחרונה ופרידה בסנלוקאר דה באראמדה, נקודת השפך של הנהר אל האוקיינוס, ויצאו למרחב. כאשר, בשנות השמונים של המאה ה-17, נסתם הגווודלכביר בסחף ובבוץ עבר מרכז הכובד לקאדיז ולוואלבה (Huelva), כמאה קילומטרים צפונית מערבית משם.
       
       
      נתיב קולומבוס
      1992 היא ציון דרך משמעותי באזור הזה. 500 שנים מלאו אז למסעו ההזוי של כריסטופר קולומבוס, מי שזכה להירשם בהיסטוריה כמגלה הגדול של אמריקה. ב-1992, כחלק מן החגיגות לציון מסעו של קולומבוס, התקיימה בסביליה התערוכה העולמית. כחלק מאותם אירועים נחנך "נתיב קולומבוס", שעובר בכמה מן הנקודות המשמעותיות ביותר בתולדותיו של המגלה. 
      האתרים שקשורים בקולומבוס מרוכזים ברדיוס שלושים קילומטרים סביב העיר וואלבה. הנהר טינטו, שנשפך לאוקיינוס סמוך לעיר שימש כנמל המוצא של קולומבוס. כאן, במקום בו נפגשים הנהרות טינטו ואודייל (Odiel) ניצבת אנדרטה ענקית זכרו של קולומבוס. האנדרטה, מתנת ארצות הברית משנת 1929, נוצרה בידי גרטרוד ונדרבילט וויטני וקולומבוס נראה בה, בהתאם לסגנון הקוביסטי המוזר של הפסל, כמתאגרף חמור סבר שחבטו בפניו.
      התחנה החשובה ביותר בנתיב זה היא מנזר לה ראבידה (La Rabida), שמונה קילומטרים מוואלבה לכיוון דרום מזרח. המנזר היפה ניצב בלב חורשת אורנים, על דרך שנושאת כיום את השם "אבנידה דל לה אמריקה". למנזר הקטן הזה, שב קולומבוס מלא תסכול בסתיו 1491, כאשר נכשלו ניסיונותיו למצוא תומכים במסע חלומותיו להודו. הוא התבודד במנזר כמה חודשים כדי להרהר בהמשך דרכו ובזכות ההיכרות והידידות שרקם עם אב המנזר חל המפנה בקריירה שלו. הנזיר חואן פרז מלה ראבידה שימש בעבר ככומר המוודה של המלכה איזבל. בתחילת 1492 כתב אליה כדי להמליץ על קולומבוס ומזלו של מגלה אמריקה השתנה. 
      כיום אפשר לבקר במנזר רק בסיורים מאורגנים שיוצאים משער הכניסה ארבע פעמים ביום (10:00, 13:00, 16:00, 18:00). במנזר כמה חדרים בהם קיימו קולומבוס, אב המנזר ואנשי הצוות שיחות ורקמו תוכניות. החלק המרשים ביותר הוא החצר הפנימית המרובעת, שכולה פורחת בשיחי בוגנווילאה. ב-3 באוגוסט 1992 התכנסו כאן מלך ספרד ובכירי הממלכה כדי לציין 500 שנה למסע ששינה את ההיסטוריה האנושית.
       
      במרחק כקילומטר מן המנזר, בשפך הנהר טינטו, הוקם מוזיאון קטן בו הוצבו במעגן רדוד העתקים מעץ של שלושת ספינותיו של קולומבוס. ההעתקים, בדיוק בגודלן של הספינות המקוריות, בנויים מעץ כהה, ומצוידים בהרבה מאוד פריטי ציוד ששימש את הספנים במאה ה-15. המבקר הצועד בין הסיפונים, נתקל בעשרות חבלים, מכשירים, עוגנים ומוטות משתדל לדמיין לעצמו מה משמעות החיים על סיפונה של אונייה כזו. (המוזיאון פתוח מאפריל עד ספטמבר. בימים שלישי עד שישי בשעות עשר עד שתיים וחמשד עד תשע. בשבת ובראשון מ-11 בבוקר עד שמונה בערב. בשני סגור).
       
      ארבעה קילומטרים צפונה במעלה ריו טינטו שוכנת פאלוס דה לה פרונטרה (Palos de la Frontera), עיירה קטנה, מנומנמת ונעימה מאוד, שחלום הגדולה שלה זוכה לביטוי בלוח שקבוע על בניין הכנסייה ובו כתוב: "או פאלוס, שום מקום לא ישווה לך בתהילה. לא ממפיס, לא תביי ולא רומא הנצחית, לא אתונה ולא לונדון. אין עיר שתזכה לתהילתך ההיסטורית". נכון, קולומבוס אמנם יצא בדיוק מכאן למסעו הראשון, אבל אתונה ולונדון זכו בכל זאת לפירורי תהילה משלהן, גם אם לא אדירים כאלה של פאלוס. האחים מרטין ווינסנטה פינצון, שני הקברניטים שפיקדו על הספינות האחרות במשלחתו של קולומבוס, הם בניה היקרים והחשובים ביותר של פאלוס. אין פלא אם כן שבמקום חולקים להם כבוד אדיר, גדול יותר אפילו מזה שלו זוכה מנהיג המסע.
       
      שפך של נהר אחר, הגוואדלכביר, שימש כנקודת מוצא של מסע אפי פי כמה. מן העיירה סנלוקאר דה באראמדה (Sanlucar de Barraneda) יצא פרננדו מגלאן להקפת העולם הראשונה ב-1519. קולומבוס שט רק 100 ימים מפאלוס עד חופי אמריקה, לא הבין לאן הגיע וזכה לתהילת עולם. מגלאן, בעקשנות ומיומנות שאין כמותם, הוביל את הקפת העולם הראשונה, נהרג במהלך המסע שנמשך שנתיים וחצי וזכה למקום די קטן בזיכרון ההיסטורי שלנו. 250 אנשים, חלקם אסירים שתקופת מאסרם הומרה בשירות ימי, עלו על סיפונן של חמש הספינות שיצאו מסנלוקאר. רק 18 שרדו את המסע וחזרו שנתיים וחצי לאחר מכן לסביליה, תשושים, חולים ומבולבלים. הם הובלו, יחפים ועטופים בסדינים לבנים, אוחזים נרות ארוכים, אל הכנסייה על גדת הנהר.
       
      בסנלוקאר, עיירת נופש ונמל דיג קטן על חוף האוקיינוס, אין שום סימן או ציון למורשת ההיסטורית הזו. עיקר כוח המשיכה של המקום טמון כיום בתעשיית היין ובמאכלי הים המצוינים שמכינים כאן בעשרות המסעדות שפזורות על החוף. "המנזאנילה", יין קל, בן ארבע או חמש שנים, נחשב לאחד המשובחים והמעודנים מבין היינות בתעשייה הספרדית. 
       
      להמשך קריאה
    • פארקים לאומיים ושמורות טבע בספרד

      ברחבי ספרד, כולל באיים הקנריים והבלאריים, פזורים 14 פארקים לאומיים. הנופים בפארקים אלה מגוונים מאוד וכוללים  הרים, חופים, ביצות, דיונות, נופים געשיים, יערות ואגמים.
       
      פארק קוטו דה דוניאנה (Coto de Donana)
       אזור השפך של נהר הגוודלכביר לאוקיינוס נחשב כיום לאחת משמורות הטבע המעניינות באירופה. זו השמורה בה מרוכזים הכי הרבה בעלי חיים בספרד, מקום הקינון והמעבר של הכי הרבה עופות נדודים באירופה ואחד מבתי המחייה החשובים של בעלי חיים ביבשת. הייחוד הגדול של הדוניאנה טמון בעובדה שבמשך החורף, כאשר זורמים בנהר מים רבים, עולה מפלס המים והאזור כולו מוצף והופך לשטח שאפשר לנוע בו רק בסירה. בקיץ יורד מפלס המים, השטחים הרחבים מתייבשים והמבקרים נעים בין עצים, דיונות חול צהבהבות ורחבות ידיים, ערימות של סחף ובוץ שמשנות את תוואי הדרכים בשמורה ושלוליות גדולות של מים שנותרו "כלואים" ומתייבשים אט אט. 
      בין שטחי הביצות, עצי האלון המרשימים והשלוליות אפשר לראות כמעט בכל ביקור בעלי חיים ועופות רבים, ביניהם אנפות, פלמינגו, חופמאים, סנוניות, פרסים ואפילו נשרים.
      הביקור בפארק, בגלל אופיו המיוחד ובגלל הרבה מאוד מגבלות שמוטלות על המבקרים כדי לשמר את הטבע, אינו פשוט. מבקרים שבוחרים לנסוע בפארק במכוניתם מופנים לאחד ממרכזי המבקרים בפארק בהם נבנו נקודות תצפית ומסתור. הטוב ביותר הוא להגיע אל מרכז המבקרים אל אצ'בוקה (El Acebuce), בחלקו הצפוני של הפארק (נוסעים לכיוון דרום מזרח, על כביש 483A מן העיירה אלמונטה Almonte) על פי שילוט מסודר שמפנה אל הכניסה לפארק. נקודות התצפית שצמודות למרכז המבקרים צופות אל לגונה גדולה. 
      אפשרויות נוספות, טובות יותר לביקור בשמורה, הן בסיור פנימי מאורגן, שיוצא ממרכז המבקרים אל אצ'בוקה. הסיורים יוצאים פעמיים ביום, בשמונה וחצי בבוקר  ובחמש אחר הצהריים. מידע אפשר לקבל בטלפון 34959430432. מידע רחב לגבי השמורה וביקור בה יש גם באתר אינטרנט של השמורה »
      דרך נוספת היא לשוט אל השמורה מסלוקאר. יש סיורי שיט שעורכים ביקור בחלקים המוצפים של השמורה.
       
      שמורת Aiguestortes
      פירוש השם אגואס טורטס – המים המנשבים. זאת השמורה הלאומית היחידה בשטח קטלוניה והגישה הנוחה ביותר היא מן העיר ליידה. זאת שמורה הררית בלב הפירנאים שהפסגות הגבוהות שלה מתנשאות לגובה יותר מ-3,000 מטר. יש בה 200 אגמים – רובם ממוצא קרחוני. 
      הצמחייה בשמורה מגוונת מאוד ומכילה יער אלפיני ירוק עד. בין בעלי החיים אפשר למצא איילים וצבאים אם כי לא תמיד קל למצוא אותם במרחבים הגדולים. 
      ברחבי השמורה פזורות עשר בקתות שמיועדות למטיילים שצועדים בשמורה במהלך הקיץ.
        
      שמורת קבאנרוס
      השמורה שוכנת במרכז ספרד, לא רחוק מן העיר טולדו. שטח השמורה 390 קילומטרים רבועים. היא נחשבת לייצוג הטוב והגדול ביותר של יער ים תיכוני בחצי האי האיברי. ברחבי השמורה אפשר למצוא בעלי חיים רבים שהוכרזו בסכנת הכחדה. בין אלה כדאי לציין את הנשר השחור והעיט הספרדי.
       
      שמורת אורדסה ומונטה פרדידו
      שמורת אורדסה שוכנת בחבל אראגון בצפון ספרד, והיא חלק מרכס הפירנאים. זאת אחת השמורות הראשונות בספרד. היא הוכרזה כבר ב-1918. שטחה 156 קמ"ר. הפסגות הגבוהות בשמורה, שמתנשאות מעל אלפיים מטר, חשופות לחלוטין מצמחייה. 
      הפסגה הגבוהה ביותר של מונטה פרדידו מתנשאת לגובה 3,355 מטר. מסלולי ההליכה הרבים שמקיפים את ההר ברחבי השמורה מתאימים לכל דרגות הקושי. חלקם תלולים ומטפסים במעלה ההר אבל האחרים מתונים מאוד ומתנהלים בעיקר בעמקים הירוקים שלמרגלותיו. אחת האטרקציות המרכזיות בשמורה היא מסלול שמוביל אל מפל המים היפהפה קולה דה קבאלו (זנב הסוס). המים במפל זה צונחים מגובה עצום של יותר מ-1,700 מטר.
       
      נקודת התצפית היפה ביותר בפארק אורדסה היא גארגנטה (Garganta) שנמצאת בקצה צוק גבוה. סביבה רואים עשרות פסגות בגובה 3,000 מטר. באזור זה מקננים גם נשרים רבים, שהתצפיות עליהם מושכות לכאן צפרים מרחבי העולם. 
      המגיעים לפארק במכונית יכולים לנסוע ולחצות אותו לכל אורכו במסלול ממסומן בבהירות. אפשרות טובה נוספת היא לנסוע ברחבי הפארק באוטובוס שיוצא מן העיירה טורלה (Torla) וחוצה את הפארק. באורדסה פועלים ארבעה מרכזי מבקרים שמספקים מידע למסיירים בפארק ללא תשלום.
       
      לוס אריבס דל דוארו
      שמורת אריבס דל דוארו (Arribes del Duero) מציעה למבקרים כמה ממראות הנוף היפים ביותר בחצי האי האיברי. השמורה נמצאת או נחבאת באזור שרק מבקרים מעטים מגיעים אליו וזה חלק מקסמה. השמורה ממוקמת במערב חבל קסטיליה לאון, באזור בו נפגשים המחוזות של סאלאמנקה וזאמורה. הנהר דוארו התחתר באזור זה ויצר קניון עמוק וייחודי שהשמורה הגודרה לאורכו. בכמה מקומות מגיע עומקו של הקניון של נהר הדוארו ל-500 מטרים. אורכו של הקניון כמאה קילומטרים והוא נמתח מדרום מערב לזאמורה ומצפון מערב לסאלאמנקה.    
       
      פיקוס דה אירופה
      פיקוס דה אירופה (Picos de Europa) הוא הפארק הלאומי הראשון שהוכרז בספרד. הנופים באזור זה בצפון המדינה מרהיבים. הפארק מכיל כמה מן הנהרות העשירים ביותר בספרד שחוצים את חבל קנטבריה בדרכם לאוקיינוס האטלנטי. כמו כן צומחים בו יערות עבותים, מהיפים בספרד. 
      הפסגה המפורסמת ביותר בקבוצת ההרים היא Naranjo de Bulnes. לא רחוק ממנה נפרסים לעיני המבקר אגמי Covadonga. כדאי מאוד לא להחמיץ את הנסיעה ברכבל שיוצא מפואנטדה (fuentede). נסיעה זאת מאפשרת תצפית נהדרת על המרחבים של הפארק. חובבי ספורט אתגרי ימצאו באזור זה פעילויות רבות. 
       
      להמשך קריאה

מלאו פרטים ונחזור אליכם


הרשמה לניוזלטר

-->