ספרד


    • אתרים יהודיים ובתי כנסת בספרד

      ההפתעה הגדולה ביותר היא שיש אתרים יהודים כה רבים בספרד. אם חושבים על כך שגירוש ספרד התרחש בשנת 1492 הרי שחלפו מאז כבר יותר מ-500 שנים. ובכל זאת, בכל ביקור בספרד, כמעט בכל מקום בחצי האי האיברי, אפשר למצוא אתרים יהודיים מעניינים ומרשימים. האתרים האלה מעידים על עוצמתה של הקהילה היהודית לפני הגירוש. על כוחה של הקהילה העתיקה הזאת ועל העובדה שבספרד לא מיהרו כלל להיפטר מן השרידים של התרבות היהודית.  
      היהודים הספרדים של תור הזהב היו ברובם אנשי ממסד. הכשרון שלהם הפך אותם ליועצים מבוקשים בחצר המלכות. כך היה הרמב"ם רופא המלך. ר' שמואל הנגיד היה יועץ מלכותי, כך גם הרמב"ן, ודון יצחק אברבנאל. אבל דווקא הוא - אברבנאל - יוצא מן הקריירה הפוליטית שלו אדם אחר. דון יצחק ראה שם כנראה במו עיניו את כל השחיתויות, כל התועבות שכרוכים בעוצמה האדירה של שלטון. כל שלטון. אברבנאל הופך להיות אנארכיסט. הוא התפרנס מחצר המלוכה אבל חולם על חברה אנושית שיכולה להסתדר בלי שלטון, בלי משטרה, בתי משפט או בתי סוהר, בלי ביורוקרטיה. איש תחת גפנו. 
       
      להמשך קריאה
    • טולדו

      בית הכנסת סנטה מריה לה בלאנקה הוא אחד משני בתי הכנסת שנותרו בטולדו. פעם פעלו בעיר הזאת עשרה בתי כנסת וכמעט כולם התרכזו בחודרייה – הרובע היהודי של טולדו. בית הכנסת בעל השם הקתולי המוזר סנטה מריה לה בלנקה נבנה במאה ה-13 ושימש כבית הכנסת הגדול בעיר. לאחר מכן הומר לכנסייה ואז הוענק לו שמו הנוכחי. הצורה המקורית של המבנה נשמרה. באולם המרכזי בולטים במיוחד 24 עמודים מתומנים שתומכים קשתות גדולות. מעל הקשתות תלויות כותרות מגולפות. במרחק קצר מכאן ניצב בית הכנסת טראנסיטו, בו פועל כיום מוזיאון תולדות יהודי ספרד. תושב העיר שמואל הלוי, ששימש כשר האוצר של המלך פדרו האכזר, מימן את הבנייה של בית הכנסת הזה כבר במאה ה-13. לאחר הגירוש הומר המבנה לכנסייה ובשנות השישים במאה העשרים החלו לפתח כאן את המוזיאון. אולם בית הכנסת הגדול הוא עדיין החלק המרשים ביותר של המבנה. בחלקו העליון חקוקים פסוקים עבריים. בחצר ניצבות מצבות עם כתובות עבריות ולצידן, חקוק על אבן גדולה שיר יפה של אבן עזרא על מנוחת המתים.
      להמשך קריאה
    • קורדובה

      בשנות השישים של המאה העשרים השקיעו בערים רבות בספרד הון עתק בשיפוץ של הרבעים היהודיים העתיקים. על פי התפיסה שהתפתחה אז, ושבמובנים רבים שולטת גם כיום, יש לרבעים אלה, בדרך כלל במרכזים העתיקים של הערים, פוטנציאל גדול להפוך למרכזי ומוקדי בילוי ותיירות. הרובע יהודי, החודריה (כלומר ג'ודריה) שממוקם בדרום מזרח קורדובה נחשב היום לאחד ממרכזי התיירות והבילוי החשובים בעיר. בין כיכר יהודה הלוי לרחוב היהודים אפשר ללון, או לשתות קפה במלון "מימונידס", על שמו של הרמב"ם, לאכול בכיכר טבריה ולהתרשם מן הטיפוח וההשקעה. האתר היהודי המרכזי בקורדובה הוא בית כנסת עתיק מן המאה ה-14 שנושא את שמו של הרמב"ם, למרות שהוא עצמו, קרוב לוודאי, מעולם לא התפלל בו. הרמב"ם אמנם נולד בעיר ב-1135 וחי בה עד גיל 13, אז נמלטה משפחתו מן העיר בגלל רדיפות והתיישבה בפס שבמרוקו. בבית הכנסת העתיק יש כתובות בעברית והוא משמש כאתר תיירות ולא כמקום תפילה. בעיר חיים אמנם כמה עשרות יהודים, אבל אין בה קהילה פעילה. בית הכנסת הקטן מושך אליו הרבה מאוד מבקרים. זאת פנינה יהודית מעוטרת בערבסקות. יש כתובות בעברית, אותיות יפות, פאר היצירה מבחינה אומנותית. בגלל גודלו הקטן חשבו בטעות החוקרים שהמקום היה שייך לגביר יהודי כבית כנסת פרטי אך זה היה כנראה סגנון בתי הכנסת בספרד, ואילו בתי הכנסת הגדולים המוכרים לנו בעיקר מטולדו, הם יוצאי דופן בספרד ובאירופה ומלמדים על בטחונם העצמי, העושר והכוח  של היהודים בספרד בימה"ב. בבית הכנסת גם עזרת נשים וניתן לראות את מקומו של ארון הקודש שהיה מעוטר ומסגונן בצורה יוצאת דופן. כמו כן מעטרים את ביה"כ פסוקים ממזמורים שונים בספר תהילים. 
      להמשך קריאה
    • חרונה

      השכונה היהודית בחרונה (Girona) כשמונים קילומטרים מצפון לברצלונה בקטלוניה, לא רחוק מהגבול הצרפתי, היא מהרבעים היהודיים השמורים והיפים ביותר בספרד. בשנות ה-80 של המאה ה-20 שוחזרו ושופצו רבים מהמבנים ומהסמטאות. על פתחי רבים מהבתים אפשר עדיין לראות חריצי מזוזות מלפני יותר מ-500 שנה. בעיר היו לפחות שלושה בתי כנסת, אך אף אחד מהם לא שרד כבית תפילה יהודי. בית הכנסת האחרון היה בשימוש עד לשנת 1492. היום שוכן במבנה המוזיאון היהודי ומרכז הרמב"ן. המוזיאון נפתח בשנת 2000 ומוצג בו אוסף מצבות עבריות מהמאה ה-12 ועד למאה ה-15. כמו כן מוצגת במקום תערוכה על חיי היהודים ומתקיימות בו פעילות תרבותית וחינוכית.
      להמשך קריאה
    • סביליה

      השכונה היהודית – החודריה - ממוקמת באזור הנקרא היום "סנטה קרוז". פעם זאת היתה שכונה סגורה בחומה ושערים. השכונה בעלת יחוד רב, בתיה לבנים, עצי ההדר שבה, סימטאותיה וכיכרותיה. למרות המראה הפסטורלי והעתיק של השכונה אין ספק שלא נראתה כך השכונה הימי ביניימית משום שבמאה ה-19 היא עברה שיפוצים ושיחזורים ששינו את פניה. זהו הרובע היהודי העתיק. הקהילה היהודית גורשה ונחרבה לאחר שיהודי מומר שהפך להיות כומר, פרן מרטינז, הלשין עליהם. הרובע כולו נשרף ואף אחד מבתי הכנסת הרבים לא נותר. מה שיש היום זה רחובות צרים ומתעקלים אופיינים של הרובע. 
      בסביליה בולט רחוב שושנה (קאלה דה סוזנה). שושנה היפה היתה ביתו של דון דייגו שושון שהיה מאנוסי סביליה וארגן בשנת 1391 מעין מחתרת למאבק כנגד האינקוויזיציה. שושנה הסגירה את שמות כל חברי המחתרת לידי אהובה הנוצרי ואביה וכל חבריו הועלו על המוקד. שושנה עצמה נכנסה למנזר ובילתה שם את שארית חייה. לפני מותה ביקשה שיתלו את גופתה על שער בית אביה לדראון עולם.
       
      להמשך קריאה

מלאו פרטים ונחזור אליכם


הרשמה לניוזלטר

-->