אטרקציות במדריד


    • הכיכרות

      פלאסה מיור היא הכיכר המרכזית של מדריד ומקום המפגש המוכר ביותר בעיר. הכיכר מוקפת בתי קפה יפים ויקרים מאוד. בצידה הצפוני שוכנת לשכת המידע לתיירים ולמעשה כדאי להתחיל כאן כל טיול במדריד. אפשר להיכנס אל הכיכר הענקית מכמה כיוונים ובכל פעם היא נראית מעט אחרת. השטח הגדול שלה ופיזור בתי הקפה סביבה מאפשרים להכיר אותה בשעות שונות ובתאורה מתחלפת. סביבתה של הפלאסה מיור היא אזור נעים של אטרקציות במדריד: קניות ומסעדות, ובכיכר עצמה מתקיימים מדי פעם שווקים.
      פלאסה אוריינטה היא אחת הכיכרות הנעימות בעיר. היא שוכנת בין החזית המזרחית של הארמון המלכותי לתיאטרון. הכיכר עוצבה לאחרונה מחדש, היא סגורה לתנועה ויש סביבה כמה בתי קפה יפים, גנים עם פסלים ובמרחק קטן מאוד אפשר לעבור לכיכר איזבל השנייה הסואנת יותר.  
       
      המקום הפופולרי ביותר להצטלם בו נמצא בכיכר פוארטה דל סול (שער השמש). כאן, בפינת רחוב כרמן, ניצב סמל העיר מדריד – דוב האוכל מעץ תות. תור ארוך של זוגות רומנטיים ממתין לפני הפסל כדי להנציח את הביקור בעיר.
      להמשך קריאה
    • האמנות

      לפני כמה שנים הכריזו במדריד על שיקומו של מה שמכונה בעיר "משולש הזהב של האמנות". הכוונה היא לפסאו דל פראדו ולרחובות המוליכים למוזיאונים הגדולים. האדריכל הפורטוגלי אלווארו סיזה ויירה זכה בפרויקט והתוצאה המוצלחת הפכה את אזור המוזיאונים לפופולרי ולפורח בעיר ובלי ביקור בו שום טיול במדריד לא יהיה מושלם.
      שלושה מוזיאונים גדולים לאמנות מסודרים בשורה ובמרחק לא גדול זה מזה לאורך הפסאו דל פראדו. הצפוני ביותר הוא ה"תייסן בורנמיסה" שנושא את שמו של הברון בבעלותו היה האוסף עד שנרכש בידי ממשלת ספרד. האוסף כולל יצירות מהמאה ה-13 ועד היום ולאחרונה נוסף לו אגף חדש. חובבי האמנות הגדולים ביותר יגיעו גם למוזיאון זה, האחרים שמוכנים לוותר למען בריאות רגליהם על חלק מן היצירות יתמקדו בשני המוזיאונים האחרים. כמה מאות מטרים דרומה נמצא הפראדו, אחד המוזיאונים החשובים והגדולים בעולם, שמכיל יצירות רבות של אמנים ספרדיים בעיקר מן המאה ה-17. בפראדו אפשר לראות בין היתר יצירות של אל גרקו, וולאסקז וגויה. בהמשך הרחוב פועל מרכז האמנות ריינה סופיה, שמתמקד בעיקר באמנות מודרנית מן המאה העשרים ובו בולטת במיוחד ה"גרניקה", יצירתו הנודעת של פבלו פיקאסו. 
      אם צריך לבחור רק מוזיאון אחד מבין השלושה ההמלצה החמה היא על ה"ריינה סופייה" העכשווי והרענן יותר. סיבה נוספת לבחור דווקא בו היא האגף החדש והמעניין שנפתח בו לאחרונה, שרובו תפוס, באופן אופייני למדריד, בידי קפיטריה ענקית שעיצב האדריכל ז'אן נובל ובחנות ספרים מצוינת. בקפיטריה יש תחושה מוזרה של הפלגה באונייה בשל צורתו של החלל. הצבע השולט אדום והתאורה קלושה ומאפשרת לראות רק במטושטש את קצהו של האולם.
       
      מוזיאון השטיחים המלכותי (Real Fabrica de Tapices), שממוקם בלב העיר, קרוב מאוד לתחנת הרכבת אטוצ'ה, הוא מוסד מוזר בנוף המוזיאונים של מדריד. הייחוד שלו טמון בכך שהוא "מוזיאון חי" כלומר עובדי המוזיאון אורגים את השטיחים לנגד עיניהם המשתאות של המבקרים. ההתמחות העיקרית של המקום היא באריגת שטיחי קיר גדולים, על פי תמונות מפורטות וצבעוניות. המוזיאון במרכז מדריד משמר את המיומנות בעזרת עשרה עובדים קבועים וכעשרים תלמידים, שמתמחים באמנות העתיקה. בית החרושת המלכותי לשטיחים קיים כבר כמעט שלוש מאות שנים. העובדים במקום ממשיכים ליצור את שטיחי הקיר הענקיים בדיוק באותן טכניקות בהן נוצרו שטיחי המשפחה המלכותית במאה ה-17. מחירי השטיחים שנארגים במקום נעים בין 1500 ל-15 אלף יורו למטר. קצב ההתקדמות תלוי בעובי חומרי האריגה ובאופי השטיח שאורגים, אבל לא עולה על מטר בחודש. הסיור במקום נמשך כשעה. הכתובת: רחוב Fuenterrabia 2, תחנת מטרו מננדז פלאיו. המחיר שלושה יורו לאדם.
      להמשך קריאה
    • קניות במדריד

      האזור הטוב והמעניין ביותר של קניות במדריד נמצא ברובע סלמאנקה, מצפון למוזיאון הפראדו וממזרח לפלאסה מאיור. בעיר פזורים כמה עשרות סניפים של בית הכלבו המצליח "איל קורטה אינגלז". אחד הסניפים הגדולים ביותר שוכן ברחוב סראנו ברובע סלמאנקה ומאפשר קנייה מרוכזת של אופנה, קוסמטיקה ואביזרים. סניף יפה של בית האופנה "קנזו" נמצא בפינת הרחובות סראנו וחוזה אורטגה.
       
       
       
      להמשך קריאה
    • הפארקים

      הפארק העירוני המרכזי נקרא "אל רטירו" והוא משתרע על שטח גדול מאוד ממזרח לפראדו. יש בו בתי קפה, מתקני שעשועים, אגם קטן עם סירות ואינספור פסלים ושבילים שמאפשרים לבלות בו אפילו יום שלם. כדאי מאוד לפקוד את "פאלאסיו דה קריסטל" במרכז הפארק, שנבנה במאה ה-19 כחממת זכוכית גדולה וכיום מוצגות בו תערוכות אמנות קטנות. בקצה הדרום מערבי של פארק אל רטירו שוכנים הגנים הבוטניים המלכותיים, שגם בהם אפשר לבלות שעות נעימות מאוד. בימים אלה מציעים בגנים סיור בעקבות העצים שנזכרו ב"דון קיחוטה". מפה מיוחדת מצביעה על העצים האלה וממנה מסתבר שעץ האלון הוזכר בספר יותר מעשרים פעמים. שני אלונים מרשימים שניצבים בפינת הגנים הבוטניים הם הנציגים הגאים של המשפחה הזו.
      השילוב המעניין ביותר בין אדריכלות לגננות נמצא בתחנת הרכבת אטוצ'ה, ליד מוזיאון ריינה סופיה. כל מבנה התחנה הישן נהפך בשנים האחרונות לגן טרופי ענק ומטופח תחת גג, עם תאורה מלאכותית עזה, בתי קפה, מסעדות והרבה מאוד ספסלי ישיבה שמזמינים את הקהל ליהנות מן הצמחייה העבותה ומצבי המים הרבים שמשוטטים סביב הבריכה שבמרכז המתחם.
      להמשך קריאה
    • פלמנקו

      ההמלצה החמה ביותר היא על המועדון "קאסה פאטאס", שפירושו "בית הרגליים" (רחוב Canizares 10, טלפון 34-91-4298471, תחנת מטרו אנטון מרטין). המופע מתחיל בערך באחת עשרה. בעשר מתמלאת המסעדה בסועדים, שמסיימים את המנה האחרונה רגע לפני ההופעה. המקום משמש גם כבית ספר לאמנויות הפלמנקו – שירה, ריקוד, נגינה ואפילו אוכל ויין מסורתיים. 
       
      המופעים מתחלפים כמעט מדי ערב. במופע שראינו נגנו שלושה גברים ושני זמרים ישבו בחלקה האחורי של במה לא גדולה. שני רקדנים – גבר צעיר ואשה, אותה ראינו שעה קודם לכן מלמדת כיתה של רקדניות מתחילות, הוכיחו שוב עד כמה הפלמנקו עשוי להרשים ולרגש, כאשר מבצעים אותו נכון, ברצינות הראויה, במיומנות הדרושה. 
      ההופעות בקאסה פאטאס מתקיימות בכל ערב. בימי שישי ושבת מתקיימות שתי הופעות בתשע ובחצות. משך ההופעה כשעה ורבע. במהלכה אפשר להזמין שתייה מן הבר, או אם מזמינים יין לארוחה אפשר לקחת אותו להופעה. הארוחה לשניים עלתה ארבעים יורו. ההופעה עולה 15 יורו לאדם.     
       
      מועדוני פלמנקו נוספים במדריד: Café de Chinitas ברחוב Torrija 4, גם בו אפשר לשלב ארוחה עם פלמנקו. ומועדון Suristan ברחוב Cruz 7 בו מנגנים ורוקדים עוד סוגי מוזיקה.
      להמשך קריאה
    • מסעדות

      מסעדת "בוטן" - מקום מעניין ביותר, שכדאי להציץ לתוכו גם אם לא מתכוונים לאוכל בו. הייחוס הגדול כאן טמון בעובדה שהמסעדה מופיעה בספר השיאים של "גינס" כמסעדה הותיקה ביותר בעולם שפועלת ברציפות כבר מ-1725 תחת אותו שם. המקום, לא רחוק מפלאסה מיור המרכזית, מחופה כולו בעץ כהה. המנה המפורסמת כאן היא חזירון צלוי בתנור עתיק, שהכנתו נמשכת יותר משעתיים. בעל הבית גאה כמובן להציג את שלוש הקומות בהן אוכלים בכל ארוחה יותר ממאתיים סועדים, אבל המקום נראה קטן, אינטימי וצפוף במיוחד. 
       
      מרכיב חשוב באילן היוחסין של המסעדה הוא האזכור שלה בפרק הסיום של הספר "וזרח השמש" של המינגווי: "סעדנו במסעדת בוטן, בקומה העליונה. זוהי אחת המסעדות הטובות שבעולם. אכלנו גור חזירים צלוי, ושתינו 'ריאוחה אלטה'". עם המלצה כזו של המינגווי, שמכתיר את "בוטן" כאחת המסעדות הטובות בעולם, אין פלא שרבים מהלקוחות אמריקאים ושזופים. (Botin – Cuchileros 17).
       
      "לה קופילה" – המקום שימש פעם ככנסייה וזה ניכר היטב. העיצוב מודרני מאוד, מין שילוב של בארוק בן מאות שנים ועבודת מעצבים חדשנית. המטבח ספרדי מסורתי. אילן היוחסים של מסעדה זו מבהיר שפעם שימש הבניין את מסדר הטמפלרים ואחריהם התגודדו כאן הבונים החופשיים. אחר כך פשתה כאן הזנחה גדולה ורק לפני עשרים שנה שופץ המקום והחל לשמש כמסעדה. בכל ערב מנגנים כאן מוזיקה חיה והתחושה במקום היא של תפאורה מפוארת לסרט על משפחות האצולה של העיר. (Calle de la Bolsa 12).
      להמשך קריאה

מלאו פרטים ונחזור אליכם


הרשמה לניוזלטר

-->