גרמניה


    • מסלול לאורך נהר נקאר

      נהר הנקאר בדרום מערב גרמניה הוא אחד הנהרות היפים והשלווים במדינה. אורכו של הנהר כ-360 קילומטר והנסיעה בכבישים שמלווים אותו היא חוויה מענגת ונעימה במיוחד.
       
      תחילתו של המסלול שמוצע כאן בעיר רוטווייל (Rottweil), סמוך למקורותיו של הנהר. רוטווייל היא העיר העתיקה ביותר בחבל באדן-וורטמברג בדרום גרמניה. העיר עשויה לזכות בקלות בתואר "העיר הימי-ביניימית הטיפוסית ביותר בגרמניה". יש בה רובע עתיק, עם סמטאות צרות שבתיהן מטופחים ומרפסות עמוסות בצמחי גרניום אדומים.
       
      רוטווייל זוכה למוניטין גם בזכות קרנבל החורף הייחודי לה, שנערך בפברואר. התושבים יוצרים עבורו בכל שנה מסיכות ותלבושות ובמהלך ביקור קיצי אפשר לראות אותן במוזיאון העירוני. מוסד מקומי נוסף, מתאים הרבה יותר לאוגוסט, הוא "אקווהסול" – שילוב של ארבע בריכות שחייה, פארק מים משפחתי עם מגלשות, ספא וסאונה. הכתובת Bruggerstrasse 11.
       
      מרוטווייל להשינגן 
      כאשר יוצאים מרוטווייל צפונה כדאי לבחור בכביש מס' 14, ולא באוטוסטרדה מס' 81. הם אמנם מקבילים, אלא שמהאוטוסטרדה לא רואים מאומה מן הנהר, בעוד שכביש 14 המקומי והצר יותר מתפתל צמוד לנקאר, חוצה אותו כמה פעמים בגשרים יפים ומאפשר לעצור וליהנות מן הנוף. לאורך כחמישים קילומטר בלב "היער השחור" חולפים על פני שלוש ערים קטנות, שנושאות את שם הנהר כחלק מזהותן. הדרומית ביותר (15 קילומטר מרוטווייל) היא אוברנדורף-אם-נקאר. כמה קילומטרים מצפון לה שוכנות סוצ-אם-נקאר ועוד קצת צפונה הורב-אם-נקאר. האחרונה גאה מאוד ביקיר בניה – מקסימיליאן ברליץ, שנולד בעיירה ב-1852 וייסד כשלושים שנה לאחר מכן, כאשר כבר התגורר בארצות הברית, את בית הספר הנודע שלו לשפות. ברליץ עצמו, יתום ומהגר צעיר, לימד באמריקה גרמנית וקצת צרפתית. 
      לאחר הביקור בהורב-אם-נקאר כדאי לנטוש לשעתיים את הנהר ולנסוע כעשרים קילומטר מזרחה, תחילה לכיוון הייגרלוך וממנה להשינגן (Hechingen). בראש הר סמוך לעיר ניצבת אחת הטירות המפורסמות והיפות ביותר באירופה כולה – בורג הוהנצולרן. בית הוהנצולרן, אחד מבתי האצולה החזקים בגרמניה, שלט בפרוסיה עד סוף מלחמת העולם הראשונה. הטירה בראש הר גבוה, נראית כמימוש של סיפורי האגדות – צריחים, מגדלים, חומה ותעלה.
       
      המבקרים מתבקשים להשאיר את מכוניותיהם במגרש חניה למרגלות ההר. משם הם מוסעים באוטובוסים קטנים של האתר לראש הגבעה ושם הם מורשים להיכנס לטירה. המאמץ וההוצאה משתלמים בזכות הנוף הנהדר שנפרס בפני המבקר הניצב על מרפסת התצפית בחצר המצודה. המבנה הראשון במקום נבנה כבר במאה ה-11, אבל אחריו הגיעו ארמון נוסף במאה ה-15 ואז הארמון הנוכחי במאה ה-19. כמו רבים ממקומות אלה הגנים, הנוף והסביבה מרתקים פי כמה מפנים הבניין. אלה שמתעקשים לבקר בו יזכו לראות את חפצי הבית של נסיך הכתר הפרוסי ווילהלם ורעייתו ססיל שהתגוררו בארמון מ-1945 ואף נקברו בחצרו.        
       
      רוטנבורג וטובינגן
      רוטנבורג (Rottenburg), כעשרים קילומטרים מצפון להשינגן, משיבה אותנו לגדת הנהר. לעיר שנבנתה כבר בתקופה הרומית, לפני אלפיים שנה, חשיבות דתית גדולה, כיוון שבאורח מסורתי כאן שוכן אחד הבישופים החשובים בגרמניה. חובבי ימי הביניים ירוו בה נחת. הסמטאות צרות, המגדלים מבוצרים ושער העיר נראה מאיים דיו כדי להניס את הפולשים. למרות זאת, לא כדאי להתעכב זמן רב מדי ברוטנבורג כיוון שטובינגן הסמוכה, עשרה קילומטר צפונה, מהנה ונעימה הרבה יותר.
      מבחינה היסטורית טובינגן (Tubingen) היא סוג של פלא. העיר לא נפגעה כלל במהלך שתי מלחמות עולם. בסביבתה יש ערים שנהרסו לחלוטין, אבל בטובינגן לא קרס אפילו מבנה אחד. יש בה חומות עבות מימי הביניים, רובע עתיק ויפה, שסגור לחלוטין לתנועת מכוניות, ובו מאות בתי קפה, כיכרות קטנות וחנויות נאות.
       
      העיר שגשגה כמרכז מסחרי כבר במאה ה-11. התאריך החשוב בתולדותיה חל ב-1477 כאשר נוסדה בה האוניברסיטה המקומית, שמכתיבה גם היום חלק נכבד מאורח החיים העירוני. היידלברג, בהמשך נתיבו של הנקאר, מפורסמת יותר כעיר אקדמית, אלא שהיידלברג גדולה והשפעת האוניברסיטה על חיי העיר פחותה. בטובינגן אי אפשר להתעלם לרגע מן הסטודנטים ומכך שהעיר פועלת למענם. בחלק הגבוה ביותר בעיר, עם תצפית נהדרת על הנהר והסביבה, שוכנת הטירה המקומית ובה פועל מוזיאון עירוני. אזור זה, והסמטאות והשבילים שמובילים ממנו אל מרכז העיר ואל כיכר השוק, הם היפים בטובינגן. במרכז הנהר שחוצה את העיר יש אי גדול שמשמש כפארק ירוק. שני גשרי אבן מוליכים אליו. לצד האי משכירים סירות עץ מקומיות ומולו ובסביבתו פועלים בתי קפה רבים.
       
      אסלינגן ושטוטגרט
      נסיעה בכביש 297 לכיוון צפון מזרח מטובינגן מובילה תחילה לאסלינגן (Esslingen) וממנה לשטוטגרט. נהר הנקאר חוצה את שתי הערים, אלא שחלק גדול מן הקסם הכפרי והירוק בחלק הדרומי נעלם ברגע שנכנסים לתוכן. אסלינגן משמשת כעיר יין חשובה, יש בה יקבים ובתים פרטיים של סוחרי יין רבים. סביבתה של העיר מוקפת כרמים שמסודרים ומטופחים על הגבעות היורדות אל הנהר. אזור הכרמים יפה ומעניין במיוחד בימים אלה, שלפני הבציר. בציר הענבים ותחילת ייצורו של יין חדש מתקיים באזור זה במהלך ספטמבר. אוטוסטרדה מספר 10, המקבילה וצמודה לנתיב הנקאר, מובילה מאסלינגן לשטוטגרט, אחת הערים הגדולות והסואנות בגרמניה.
      בניגוד לטובינגן, שטוטגרט נהרסה כמעט לחלוטין במהלך מלחמת העולם השנייה. בשישים וחמש השנים שחלפו מאז נבנתה העיר מחדש ושבה לרכוש את מעמדה כאחד ממרכזי התעשייה הגדולים בגרמניה. שני מפעלי המכוניות  - של מרצדס ופורשה - בולטים בעיר ומספקים לה גם שניים מן המוזיאונים המעניינים ביותר שלה. מוזיאון מרצדס בנץ החדש נחנך בקיץ 2006 וכבר עתה נחשב אחד המוזיאונים הפופולריים ביותר בגרמניה. מוצגות בו 160 מכוניות מן ההיסטוריה של מפעל הרכב. המבנה עצמו, כסוף, בצורת לולאה אינסופית, נחשב כבר מופת אדריכלי. כתובת המוזיאון  Mercedesstr. 100.
       
      טירות ושביל אופניים ממוסבאך
      בדרך צפונה משטוטגרט לכיוון הילברון (Heilbronn) אפשר לבחור בין אוטוסטרדה 81 המהירה מאוד לבין הכביש הצר יותר 27. אזור זה, למרות שיש בו קטעים יפים, הוא התעשייתי יותר לאורך המסלול ואפשר לקצר ולזרז את המעבר בו. מהילברון כדאי להמשיך צפונה בכביש 27 לכיוון מוסבאך (Mosbach) ששוכנת גם היא על גדת הנקאר. לאורך קטע זה בין הילברון למוסבאך כדאי לבקר בשתי טירות מעניינות. הראשונה, מעט מרוחקת מהגדה השמאלית של הנהר, היא טירת גוטנברג. האטרקציה המרכזית בה היא תצוגה של עופות טרף, כנשרים, עיטים ובזים. מעט מצפון לה, על הגדה הימנית של הנהר שוכנת טירת הורנברג, בה פועל מלון.
      כביש 37 יוצא ממוסבאך בכיוון צפון מערב. בכפר הסמוך בינאו (Binau) מתחיל סימון של נתיב מיוחד לאופניים. שביל האופניים סלול בצל העצים, קרוב לגדת המים, ומלווה את הנקאר עד היידלברג במרחק 60 קילומטרים משם. גם כביש 37 עושה בדיוק את אותה דרך וגם הוא צמוד לפיתולי הנהר.
       
      היידלברג ומנהיים 
      היידלברג היא העיר האוניברסיטאית העתיקה ביותר בגרמניה. בטירה העתיקה שלה מוצגת חבית היין הגדולה במדינה. הרובע העתיק מציג בניינים היסטוריים ורומנטיים להפליא. יש בה מוזיאונים שמוקדשים לרוקחות, לאמנות האריזה, לצמחי בונזאי, לטקסטיל ולעוד ניסים ונפלאות. מלבד המסלול לאורכו של הנקאר חולפים בהיידלברג גם "דרך היין" של אזור זה ו"דרך הטירות" שנמתחת למרחק עצום מכאן ועד פראג. כמה גשרים חוצים את הנקאר בהיידלברג. המפורסם שבהם הוא גשר קשתות אבן שחוצה את הנהר ומוליך אל לב העיר העתיקה. העיר גדולה ומודרנית מאוד ולכן, למרות העבר ההיסטורי המרשים, קשה לספוג בה את האווירה הרומנטית של גדת הנהר שבולטת כל כך במקומות אחרים. אולי זו גם הידיעה שאנחנו כבר קרובים מאוד לסיום. נתיבו של הנקאר גווע כאן. בעוד כעשרה קילומטרים מערבה, בלב מנהיים התעשייתית, ייבלע הנקאר בנהר הריין העצום והקסם יאבד.
      להמשך קריאה

מלאו פרטים ונחזור אליכם


הרשמה לניוזלטר

-->