צרפת



    • בורגונדי

      בורגונדי או בורגון במזרח צרפת הוא חבל היין המפורסם בעולם. במשך שבועיים, בסוף ספטמבר ובתחילת אוקטובר יוצאים אלפים לבצור את הענבים מהם יכינו את היינות הנודעים, ה"גרנד קרו" של אזור בורגונדי. החבל מציע במשך כל השנה מסלולי טיול יפים שמיועדים בעיקר לחובבי יין, כאלה המבינים ויכולים להבחין בין התוויות, הכרמים, היצרנים ודקויות הטעם. גם האחרים יכולים להצטרף לחגיגה ולהרים כוסית.
       
      דרך היין של בורגונדי
      ההפתעה הראשונה המצפה למבקר בדרך היין המפורסמת ביותר בעולם היא אורכה הקצר. המסע לאורך הקוט ד'אור (Cote d’ore) מדרון הזהב בין דיז'ון לסנטנה נמתח על פני 60 קילומטרים בלבד. בנסיעה מהירה על כביש 74 דרומה מדיז'ון אפשר לגמוא את הדרך כולה בשעה ולא להבין על מה כל המהומה.
      מאות שנים מנסים מומחים להבין מה גורם לכך שדווקא באזור זה, מדרונות מזרחיים מתונים של גבעות מכוסות בכרמים מטופחים, שמראהו שגרתי לחלוטין, מגדלים ומייצרים כמה מן היינות הטובים בעולם. ההנחה הרווחת היא שמדובר בשילוב די נדיר של סוגי קרקע (גיר, צור וחימר), אקלים חמים, משקעים בכמות הנכונה, כיווני המדרונות מול השמש והידע והמסורת של בעלי הכרמים והיקבים. כל אלה מובילים לכך שבקבוקי היין האיכותיים ביותר נמכרים במחירים אסטרונומיים. יחד עם זאת - המגוון הגדול מאפשר לרכוש כאן בקבוקי יין בכל מחיר – מעשרה יורו ועד כמה אלפים.  
      חלקו הצפוני של הקוט ד'אור נקרא קוט דה נואי (Cote de Nuits). הוא נמתח מהכפר פיסאן (Fixin) לאורך כשלושים קילומטרים עד קורגולואן (Corgoloin) כשמונה קילומטרים מצפון לבון. אזור זה מפורסם בזכות היינות האדומים המצוינים שלו. כל אחד מן הכפרים הקטנים ברצועה זו העניק את שמו ליינות בעלי שם עולמי. כאלה הם לדוגמא פיסאן, מרסנה לה קוט (Marsannay la Cote), ברושון (Brochon), נואי סנט ז'ורז' (Nuits Saints Georges) ואחרים. האזור הדרומי של דרך היין נקרא קוט דה בון, והוא משתרע בין הכפר אלוקס קורטון (Aloxe Corton), ארבעה קילומטרים מצפון לעיר בון ועד סנטנה (Santenay), כעשרים קילומטרים מדרום לבון. באזור זה מפורסמים בעיקר הכפרים פומאר (Pommard), וולנה (Volnay) ורושפו (Rochepot).
       
      הנסיעה כולה לאורך כביש 74, ממנו כדאי לסטות לביקורים בכמה שיותר מן הכפרים הסמוכים. ביקור בכל אחד מן הכפרים האלה מבהיר היטב שמדובר בתרבות שלמה שסובבת סביב תעשיית היין. ייצור יין הוא אמנם הבסיס המסורתי אבל התיירות היא היום חלק בלתי נפרד מן התרבות הזו. שלטים גדולים על אם הדרך מכריזים על מכירת יינות, טעימות חינם, טעימות בתשלום, משלוחים לבית הלקוח, ביקור במרתפים, ביקבים, בכרמים ובארמונות בהם ייצרו בעבר או מייצרים גם היום את היינות המפורסמים של בורגונדי. כמעט בכל בית מציעים לאכול, לשתות, לטעום ולקנות. 
      בכמה מקומות מציעים סיור מודרך באחוזת המשפחה, בדרך כלל טירה לא גדולה, הסיור משולב עם ביקור ביקב וטעימת יינות.
       
      בשאטו דה פומאר בכפר פומאר, לדוגמא, שלושה קילומטר מדרום לבון וסמוך לכביש 74 מתקיימים בכל יום בטירה מן המאה ה-18 סיורים שנמשכים כחצי שעה ולאחריהם טעימת יינות. המקום פתוח מתחילת אפריל עד אמצע נובמבר. 
       
      בשאטו דה קלו דה ווז'ו (Vougeot), בדיוק באמצע הדרך בין דיז'ון לבון, לא מייצרים כיום יין ולא טועמים יינות. הביקור במקום מעניין מסיבות אחרות – המבנה המרשים של הטירה, האופן שבו שוחזרה לאחר שנהרסה כמעט לחלוטין במלחמת העולם השנייה, הנוף היפה של הכרמים המקיפים אותה, והמוזיאון שפועל בתחומי הטירה ומסביר באמצעים חדשים לצד תצוגות של כלים עתיקים את תהליך ייצור היין ושימורו. הטירה משמשת היום כמקום מושבה של אחת מאגודות הכורמים והייננים של הקוט ד'אור. אתר הטירה »  מחיר הביקור 3.90 יורו. משך הביקור כשעה. 
       
      שאטו דה מורסו (Meursault), כשבעה קילומטר מדרום לבון, הוקם כבר במאה-11. הטירה שייכת גם היום לאחת ממשפחות האצולה של האזור. בשנות השבעים נעשה בה שיפוץ מקיף ונרכש ציוד מודרני עבור היקב שפועל במתחם הטירה. כיום אפשר לערוך במקום סיור משולב, שכולל חלק ממתחם המגורים, המרתפים לשימור היין וכמובן החנות רחבת הידיים בה מתקיימות הטעימות בסוף הסיור. המחיר עשרה יורו והוא כולל טעימת שבעה יינות מקומיים. 
       
      ארמון העניים בבון 
      "שוק היין" במרכז העיר בון (Beaune) בבורגונדי הוא מקום טוב להתחיל בו. תמורת שמונה יורו מאפשרים בבניין העתיק ברחוב ניקולא רולן 2 למבקרים לטעום מכל היינות המשובחים ביותר באזור. העיר בון, 45 קילומטרים מדרום לדיז'ון היא בירת היין של בורגונדי והמרכז החשוב ביותר לייצור ומכירת יין בקוט ד'אור. האתר המרתק ביותר בבון, הוא ההוספיס דה בון - אוטל דייה (Hospice de Beaune – Hotel Dieu). המבנה היפה במרכז העיר הוקם כבית חולים כבר ב-1443. ניקולא רולן, יועצו של דוכס בורגונדי, הקים את המקום יחד עם אשתו גיון דה סאלין למען עניי העיר ונזקקיה. הכינוי "ארמון העניים" הוצמד לו כבר עם הקמתו. כדי להבטיח את קיומו העתידי של המוסד העניקו לו מקימיו כרמים רבים, שבמרוצת השנים התגלו כאיכותיים במיוחד. היינות שמייצרים בכרמים אלה, המשתרעים כיום על פני 610 דונם, מפרנסים את האתר במהלך חמש מאות וחמישים השנים האחרונות.
      המבנה הוקם בהשראת אדריכלות פלמית וגותית. כיום הוא נחשב ליהלום של ארכיטקטורה ימי ביניימית. הרעפים הצבעוניים שעל גג בית החולים הובאו כנראה ממרכז אירופה ומעניקים למקום גם כיום איזו שמחת חיים ועליזות שגורמת למבקר לחייך כבר ברגע בו נכנס לאתר.
       
      הפעילות הרפואית התנהלה במקום עד שנת 1971. אז הועבר בית החולים למבנה מודרני יותר והאתר הוכרז כנכס לאומי. הביקור במקום נמשך כשעה וחצי וכולל ביקור באולמות אשפוז גדולים, בחדרי המגורים של הצוות, בבית המרקחת ובכנסייה מעוטרת. הביקור באוטל דייה עולה 8 יורו. אתר ההוספיס » 
       
      מכירת היין הפומבית של בון
      היום החשוב ביותר במהלך השנה בבון הוא יום ראשון השלישי בחודש נובמבר. בתאריך זה מתקיימת מאז 1859 מכירת היין הפומבית המפורסמת בעולם. מזה 150 שנים מציעים באוטל דייה למכירה פומבית את יינות הבציר שהתקיים חודשיים קודם לכן. כל ההכנסות מן האירוע מיועדות לצדקה ורובן מוקדשות לפעילותו של בית החולים לעניים. כל אחד יכול להציע מחיר לרכישת חבית יין. הקונה יקבל את החבית המכילה 288 בקבוקי יין משובח בין שנה לשנתיים לאחר הקנייה. 
      המכירה האחרונה הכניסה שבעה מיליון דולר. במהלכה נמכרו 607 חביות. מתוכן 469 חביות יין אדום ו-138 חביות יין לבן. החבית היקרה ביותר נמכרה ב-81 אלף דולר. הרוצים להשתתף במכירה הפומבית מוזמנים לפנות לטלפון 33140768388 או לכתוב מייל לכתובת beaune@christies.com
       
      הקוט ד'אור באופניים 
      המרחק הקצר, 45 קילומטרים והמסלול הנוח לרכיבה, רובו מישורי עם עליות וירידות מתונות, הופכים את הקטע בין דיז'ון לבון למסלול אידיאלי לרכיבה על אופניים. אפשר כמובן לעשות זאת באופן עצמאי. 
      חנות האופניים Bourgogne Randonées ליד תחנת הרכבת בבון משכירה אופניים על בסיס יומי ומספקת מפות והסבר. מידע במייל helloinfobr@aol.com.
      סיורי הרכיבה המאורגנים נמשכים כחצי יום ומחירם כארבעים יורו. יתרונם הגדול טמון בכך שהמארגנים מחזירים את האופניים והרוכבים במכונית מבון לדיז'ון. המסלול חולף בכבישים קטנים וצדדיים, בכפרי היין הנודעים ובדרך כלל כולל גם כמה עצירות לטעימת יין. המבחן הגדול היותר הוא מבחן שיווי המשקל – כמה טעימות תוכלו להרשות לעצמכם לפני שהרכיבה תהפוך תרגיל מסובך מדי? 
      מידע על סיורי אופניים מספקים בלשכות התיירות של דיז'ון ובון.
      להמשך קריאה
    • נורמנדי

      חבל נורמנדי (Normandy) בצפון-מערב צרפת מספק מסלול טיול מגוון. אוהבי הטבע ייהנו כאן מן הגבעות הירוקות, הנוף השליו, החוות המבודדות ומן החופים האינסופיים. אלה שאוהבים עיירות קטנות, עם מסעדות דגים מצויינות, ילקקו את האצבעות. מטיילים שמעריכים אתרים היסטוריים חשובים ימצאו עניין רב בחופי הפלישה של בנות הברית לצרפת במלחמת העולם השנייה.
       
      היהלום שבכתר הטיול לנורמנדי הוא ללא ספק מון סן מישל (Mont St. Michel) – אחד האתרים היפים והמפורסמים ביותר באירופה כולה – מנזר שניצב על צוק סלע בולט בלב החוף השטוח. לעיתים, בשעת הגאות, הוא אי מוקף מים ולעיתים בשעות השפל הוא מחובר ליבשה. כאשר אל כל אלה אפשר להוסיף כוס של קלבאדוס משובח – משקה אלכוהולי נהדר שמיוצר מתפוחי העץ המקומיים – ההנאה מושלמת.
       
      205 קילומטרים מפרידים בין פריז ללה-האברה (Le Havre) על חוף האוקיינוס האטלנטי. מסלול הטיול נמתח על פני כ-400 קילומטרים. הנסיעה בקטע שבין פריז לרואן (Rouen), בה מתחיל למעשה הסיור העיקרי בנורמנדי מהירה מאוד ואפשר לעשותה על הכביש המהיר 13A או 5E.
       
      מפריז לז'יברני (Giverny) 
      75 קילומטרים בלבד מפרידים בין פריז לכפר ז'יברני. הנסיעה הקצרה הזו מערבה, לאורך נהר הסיין, במכונית או ברכבת שיוצאת מתחנת סן לאזאר (Gare St. Lazare) לעיר ורנון ומשם באוטובוס, היא טיול היום היפה ביותר שאפשר לעשות מחוץ לבירה הצרפתית.
      תחילתו של המסלול בפריז. יוצאים מפריז מערבה מאזור יער בולון. נוסעים על האוטוסטרדה (5E או 13A) בכיוון צפון-מערב. דרך זו מובילה לעיר רואן ובהמשך ללה האברה (Le Havre).
       
      הכפר ז'יברני מפורסם בעיקר בזכות ביתו של הצייר קלוד מונה והגנים שמקיפים אותו. הצייר, שנחשב כיום לאחד מאבות האימפרסיוניזם הצרפתי, שכר בית גדול בז’יברני ב-1884. במשך 43 השנים הבאות, עד שמת בשיבה טובה בגיל 86, חי מונה בבית בז’יברני, צייר ללא הרף את נופי הכפר ובעיקר את גינת ביתו והעניק למקום פרסום אדיר. המקום, שמופעל כיום בידי "אגודת קלוד מונה", שופץ ושוקם במשך עשר שנים, נפתח לקהל ב-1980 ונשמר כיום בקפדנות במצב דומה מאוד לזה ששרר בו במאה ה-19.
       
      מז'יברני לרואן
      כאשר יוצאים מז'יברני לאחר הביקור בביתו של הצייר מונה ופונים להמשך המסלול, אפשר אמנם לחזור לאוטוסטרדה, אבל מעניין יותר לנסוע בכביש הצמוד לנהר הסיין (313D), על הגדה השמאלית (המערבית) של הנהר. נוסעים בדרך זו עד לעיר רואן.
      רואן ידועה כ"עיר מאה המגדלים" או כעירה של ז'אן ד'ארק. הגיבורה הצרפתית בת המאה ה-15 הובאה בעיר למשפט וב-30 במאי 1431 הועלתה על המוקד והפכה לאגדה. במקום המדויק בו הועלתה ז'אן ד'ארק על המוקד ניצב צלב מתכת גדול, בפתחה של כנסייה שנושאת את שמה של ד'ארק. הכנסייה המודרנית מעוצבת באופן ייחודי ומושכת את העין. כנסייה זו ניצבת בכיכר השוק העתיק (Place du Vieux-Marché).
       
      חלקים גדולים מן העיר אמנם חרבו במהלך מלחמת העולם השנייה, אבל מאז הושקע מאמץ גדול בשיפוץ ובשחזור וגם כיום אפשר לראות במהלך סיור ברחובות העיר העתיקה כ-2000 בתי קורות עתיקים. רוב האזור העתיק סגור בפני תנועת מכוניות והטיול בו נעים במיוחד. הרחוב המרכזי באזור זה הוא Rue de Gros Horloge שמחבר בין הקתדרלה לבין הכנסייה החדשה. במרכזו של הרחוב ניצב שעון ענק מתקופת הרנסאנס שמעניק לו את שמו.
       
      מרואן להונפלר (Honfleur)
      לאחר היציאה מרואן נוסעים לאורך נהר הסיין בכביש שמוביל מערבה (982D). כאשר מגיעים לקנטלה (Canteleu) מבקרים במקום. לאחר מכן נוסעים בכיוון צפון לפקאן בכביש 926D. במהלך הנסיעה חולפים ליד אוברוויל לה קמפניה (Auberville la Campagne), בולוויל (Bolleville), ופוביל (Fauville).
      בסופו של קטע זה מגיעים לפקאן על חוף האוקיינוס האטלנטי. מנקודה זו מתנהל חלק ניכר מן המסלול לאורך חופי האוקיינוס. במקומות רבים יש תצפיות יפות על החוף, על הים ועל הגבעות שיורדות אל החוף. כדאי לעצור במקומות שמהם יש תצפית יפה אל האוקיינוס.
       
      אטרטה (Etretat) על חוף האוקיינוס היא אחד משיאיו של המסלול לאורך החוף וכדאי להשתהות כאן פרק זמן ממושך יותר. הכפר אטרטה, 20 קילומטר מדרום מערב לפקאן, אינו מעניין כשלעצמו אבל הוא בסיס לטיול באחד החופים המרתקים ביותר באירופה. באזור זה מתנשאים כמה מצוקי החוף הלבנים והיפים ביותר שתיתקלו בהם. הצוקים הנודעים ביותר הם פאלז ד'אמון (Falaise d’Amont) ופאלז ד'אבאל (Falaise d’Aval). האחרון הוא למעשה קשת סלע ענקית. שביל שנמתח בראש קו הצוקים מוביל אל הקשת ואל נופים מדהימים של המפרץ כולו. מול החוף מתנשאת "המחט" (L’Aiguille) צוק סלע מפורסם בלב ים שגובהו 100 מטר.
       
      לאחר הביקור באטרטה נוסעים בכביש דרומה לאורך החוף עד לה-האברה (Le Havre) – כביש 940D. 
      זו עיר גדולה ובעלת אופי תעשייתי ואין טעם להשתהות בה זמן רב. מלה-האברה נוסעים בכביש 29A על גשר נורמנדי שחוצה את שפך נהר הסיין עד הונפלר. זו אחת העיירות הנעימות ביותר באזור ויש להקדיש לה תשומת לב רבה. העיירה היפה שוכנת על שפך נהר הסיין. כדי להגיע אליה חולפים על פני אחד הגשרים החדשים, הארוכים והמרשימים ביותר באירופה. הגשר נקרא "פון דה נורמנדי" (Pont de Normandi), אורכו כשני קילומטרים והוא נחנך ב-1995. למעשה הונפלר היא המקום הקרוב ביותר לפריז על חוף הים. רק כמאתיים קילומטרים מפרידים בין מגדל אייפל לחוף של נמל הדיג הצבעוני. לאור זאת אין פלא שפריזאים רבים נוהרים לכאן, בעיקר בסופי שבוע.
       
      שני המוזיאונים הבולטים והחשובים בעיירה הם המוזיאון הימי (Musee Maritime) בצד המזרחי של הנמל העתיק (כתובת Quai Saint-Etienne, אתר המוזיאון ») והמוזיאון לאתנוגרפיה ולפולקלור של נורמנדי (Musee de Floklore et Ethnographie) ששוכן ליד המוזיאון הימי ב-Rue de la Prison. אולמות המוזיאון מתעדים את מראה בתי העשירים שחיו במקום במאה ה-16.
       
      אתר מעניין נוסף הוא גארנייה א סל (Greniers a Sel) שני מחסני מלח ענקיים ב-Rue de la Ville. כאן אוחסן המלח ששימש את הדייגים לשימור הסחורה שהעלו.
       
      מהונפלר לקאאן
      לאחר הביקור בהונפלר נוסעים לשתי עיירות נוספות לאורך החוף: טרוויל (Trouville) ודוביל (Deauville) בכביש הצמוד לחוף - כביש 513D. בהמשך המסלול נוסעים לעיר קאאן Caen (בכביש 513D) דרך וילר סור מר (Villers s. Mer), הולגאט (Houlgate) וקאבור (Cabourg). קאאן היא תחנה חשובה במסלול נורמנדי ובה כמה אתרים מרתקים. כדאי לשהות בה לפחות חצי יום.  
      ב-6 ביוני 1944 נחתו כוחות אמריקאים, קנדים ובריטים בחמישה חופים בנורמנדי. הפלישה לנורמנדי נחשבת התפנית החשובה ביותר שהובילה לסיומה של מלחמת העולם השנייה בניצחון בנות הברית. 
      הערים קאאן ובאיו, שתיהן שוכנות כעשרה קילומטרים מן החוף, הן המרכזים העירוניים של האזור. בקרבות הקשים שהתחוללו בקאאן בשבועות שלאחר הפלישה נהרס חלק גדול מן העיר. המוזיאון ואתר ההנצחה הייחודי בקאאן מוקדש למסר אחד – הצורך בשלום ומוראות המלחמה. שמו המלא של המקום הוא "אתר הזיכרון של קאאן – מוזיאון לשלום". העובדה הזו הופכת אותו למקום מעניין, שבניגוד לרוב המוזיאונים האחרים באזור אינו מציג טנקים, כלי נשק או מדי קרב, אלא מצביע דווקא על הנזקים שגרמה המלחמה. באופן עקבי מוצגות במוזיאון ההתרחשויות בצד הגרמני מול ההתרחשויות בצידן של בעלות הברית. בכל התצוגות מודגשים ההיבט האנושי, האזרחי והצבאי לצד הסבל האנושי שחוו כל הצדדים הלוחמים.  
       
      Mémorial de Caen
      הכתובת: esplanade Dwight Eisenhower. 
       
      מקאאן לחופי הפלישה – סוורד, יונו, גולד, אומהה, יוטה - כביש 514D
      עם תום הביקור בקאאן נוסעים צפונה ומערבה לחופי הפלישה ומבקרים בחמשת החופים בהם נחתו כוחות הברית. 
      חופים אלה נושאים עד היום את שמות הקוד שהוצמדו להם ערב הפלישה - יוטה ואומהה אליהם הגיעו כוחות אמריקאים, גולד וסוורד בהם נחתו הבריטים וחוף יונו, אליו הגיעו כוחות קנדים. 15 מוזיאונים, שעוסקים בנחיתת כוחות בנות הברית ובקרבות שהתנהלו באזור אחריה, פועלים כיום לאורך קטע החוף הלא ארוך הזה, שנמתח על פני כחמישים קילומטרים סך הכל.
      מחופי הפלישה נוסעים לעיר באיה (Bayeux), לה היסטוריה ארוכה ומרתקת ובה אפשר לראות כמה אתרים מעניינים. 
      לאחר מכן נוסעים לכיוון סנט לו (St. Lo) בכיוון דרום מערב  דרך וובאדון (Vaubadon), בכביש 572D.
      מבקרים בסנט לו. אין טעם להקדיש למקום זמן רב ואפשר להסתפק בביקור קצר. בהמשך הדרך מבקרים בצוקי רוש דה האם (Roches de Ham), שנופם מיוחד מינו. לאחר הביקור בצוקים נוסעים לכיוון אווראנש (Avranches). חולפים ליד אווראנש וממשיכים למון סן מישל.
       
      מון סן מישל
      מספר המבקרים מעיד על כך שמון סן מישל הוא אתר התיירות השלישי בצרפת. לאחר מגדל אייפל ומוזיאון הלובר. 
      הבסיס לו הוא צוק גרניט שניצב על חוף האוקיינוס האטלנטי במערב נורמנדי ומתנשא לגובה 130 מטרים. במאה ה-13 נבנה עליו מנזר ומאתיים שנה לאחר מכן נוספו במקום ביצורים גדולים כדי להגן מפני האנגלים שמעבר לתעלה. 
      התמונה שתגלו במון סן מישל תלויה במידה רבה במשטר הגאות והשפל במקום. ההפרשים בין הגאות והשפל עשויים להגיע עד 15 מטרים. הגאות הגבוהה ביותר, במהלכה מוצפים גם הסוללה והכביש שמובילים אל המנזר, חלים בימי השוויון ב-21 במרס וב-21 בספטמבר. הגאות והשפלים השגרתיים יותר מתחלפים בכל שש שעות ואם יש לכם אפשרות לצפות בחילופים דרמטיים אלה – אל תחמיצו.
      האתר העיקרי במון סן מישל הוא המנזר. הביקור בו כרוך אמנם בטיפוס ארוך במדרגות אבל המאמץ כדאי והנוף שנשקף ממרומי הגבעה נהדר. כדאי להצטרף לסיור המודרך שנערך במקום ומסביר את רזי האדריכלות של המבנה הענק.
       
      Abbaye du Mont Saint Michel
      להמשך קריאה
    • אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו

      ארגון אונסק"ו, ארגון התרבות של האו"ם מנהל כבר יותר משלושים שנה רשימת אתרי מורשת עולמית. אתרים אלה מוכרים בידי ועדה בינלאומית כבעלי חשיבות וערך לאנושות כולה. ברשימה העולמית מופיעים כיום כ-900 אתרים. בישראל מופיעים כמה אתרים (מצדה, עכו, הבאוהאוס בתל אביב, דרך הבשמים בנגב ועוד. לאחרונה הוכרו מערות הכרמל כנכס עולמי).
       
      ברחבי צרפת פזורים 38 אתרים כאלה, שנכללים ברשימת אתרי המורשת העולמית. גם אם אפשר לתהות לגבי כמה מהם אין ספק שכדאי להכיר את הרשימה ובמהלך סיור בצרפת לתור אחריהם. אלה תמיד אתרים מעניינים, בעלי ערך היסטורי ותרבותי. לא תמיד יש להם ערך תיירותי, כלומר לא שווה להשקיע זמן רב בביקור בהם, אבל ההיכרות תמיד מעניינת. 
      אנו מביאים כאן עשרה מתוך רשימת אתרי המורשת העולמית של צרפת.
       
      1. מרכז העיר בורדו, דרום מערב צרפת. הרובע המרכזי של בורדו מכיל יותר בניינים שנמצאים תחת שימור והגנה מכל עיר אחרת בצרפת מלבד פריז. העיר ששימשה במשך מאות שנים נמל היא בעלת היסטוריה עתיקה בת יותר מ-2000 שנה. כיום היא מפורסמת בעיקר בזכות תעשיית היין המפותחת שלה. רוב בתיה של העיר נבנו במאה ה-18 ועברו בשנים האחרונות ניקוי ושיקום משמעותי.
       
      2. קנאל דה מידי. רשת תעלות שאורכה יותר מ-360 קילומטרים המחברת את הים התיכון עם האוקיינוס האטלנטי ולאורכה 328 סכרים ושערים שמאפשרים לאזן את גובה המים ולסירות להפליג בבטחה. מערכת התעלות נחשבת אחד ההישגים ההנדסיים הגדולים ביותר של התקופה המודרנית. רובה נבנתה בסוף המאה ה-17 וסללה את הדרך למהפיכה התעשייתית. חלק גדול מנתיביה משמש כיום כבסיס לשיט תיירותי בסירות מושכרות.
       
      3. המרכז העתיק של אביניון. ארמון האפיפיור והגשר של אביניון הם בין האתרים ההיסטוריים החשובים בצרפת. במאה ה-14 שימשה עיר זאת בדרום צרפת כמושב האפיפיור וכמרכז דתי מן המעלה הראשונה. ארמון האפיפיור שחולש על העיר וגשר 
      אביניון העתיק שחוצה את נהר הרון הם מן האתרים הנודעים והיפים ביותר באביניון. העיר נחשבת למופת לאדריכלות גותית.
       
      4. העיר המבוצרת קרקסון. העיר העתיקה לא רחוק מטולוז בדרום צרפת שוכנת בראש הר ומשמשת כיום כדוגמא נפלאה לאדריכלות ימי ביניימית מופתית. העיר כולה מבוצרת ואין זה פלא ששימשה כתפאורה לסרטים רבים שצולמו בה. במרכזה ניצבת קתדרלה גותית מרשימה. העיר נחשבת גם כמופת של שיקום עיר עתיקה בעת החדשה. מאמץ אדיר וממון רב הושקעו בשימורה.
       
      5. מון סן מישל. צוק הסלע בבריטאני שהוא לפעמים אי ולפעמים ,בשעות השפל, מחובר ליבשה הוא אחד האתרים המוכרים והמצולמים ביותר בצרפת. מון סן מישל ניצב לצד החוף האטלנטי במערב צרפת בלב מישורים חוליים שבשעות הגאות מוצפים במי הים. מנזר בנדיקטיני בסגנון גותי מעניק לצוק את הצללית המוכרת שלו. המקום נבנה בין המאות ה-11 ל-16 ובוניו נאלצו להתמודד עם קשיים רבים שהציבו להם התנאים הטבעיים הבעייתיים.
       
      6. ארמון פונטבלו והפארק שמקיף אותו. הארמון שימש את מלכי צרפת מן המאה ה-12. הקסם שלו נבע בעיקר מכך שהיערות שמקיפים אותו שימשו כשדה ציד מצוין. רוב המלכים הגיעו לכאן לחופשות ציד ממושכות. בליבו של הפארק היפה ניצב כיום ארמון מן המאה ה-16 שהוקם בסגנון מעורב – איטלקי-צרפתי.
       
      7. ארמון ורסאי. ליד פריז נחשב לארמון הגדול והיפה ביותר בצרפת. הוא שימש כמעונם של מלכי צרפת לואי ה-14 ולואי ה-16. הוא לא נבנה כמובן במהלך אחד אלא מכיל שרשרת ארוכה של אדריכלים וגניים שטיפחו את המבנים והפארק המופלא שמקיף אותם במאות ה-17 וה-18. במרוצת השנים נהפך ארמון ורסאי לסמל של עושר מלוכני ובזבוז משווע כמו גם לסמל של עיצוב גנים מרשים ואיכותי.
       
      8. פון דה גאר. אקוודוקט מן התקופה הרומית. מוליך המים המרשים הזה נבנה לפני יותר מאלפיים שנה כדי לאפשר להוביל מים לעיר נים. מוביל המים של נים אורכו 50 קילומטר והאקוודוקט פון דה גאר הוא הקטע בו חוצה המוליך את נהר Gard. גובהו של האקוודוקט 50 מטר, יש לו שלוש קומות והוא נחשב גם היום לפלא אדריכלי והנדסי בתחום הולכת המים והאסתטיקה.
       
      9. האתרים הפרהיסטוריים והמערות המצוירות בעמק Vezere. בעמק וזר 147 אתרים פרהיסטוריים ו-25 מערות מצוירות שעוטרו בידי האדם הקדמון. המערה המופרסמת ביותר היא מערת לאסקו (Lascaux) שהתגלתה ב-1940 ונחשבת אבן דרך בחקר אמנות פרהיסטורית. בסצינות הציד שלה רואים יותר ממאה בעלי חיים. המערה המקורית אמנם סגורה כיום לקהל כדי להגן על הציורים, אבל לצידה נבנתה מערה חדשה ובה העתקים מדויקים ויפים של הציורים הפרהיסטוריים.
       
      10. מון פרדו (Mont Perdu) בהרי הפירנאים. ההר שגובהו 3,352 מטר, סמוך לגבול צרפת וספרד הוכר בידי אונסקו כנכס מעורב – טבעי ותרבותי. יש בו כמה מן הקניונים העמוקים וגדולים באירופה ואפשר להתרשם בו מן הפעילות הגיאולוגית האדירה של האזור.
      להמשך קריאה
    • סנט פול דה ואנס

      סנט פול דה ואנס הוא כפר קטן, זעיר אפילו, בראש גבעה. באופן לא פרופורציונאלי לחלוטין זוכה הכפר הזה למוניטין חובק עולם. הסיבות לכך פשוטות – האמנים הגדולים ביותר, ובראשם מרק שאגאל היהודי, התאהבו במקום הזה וקבעו בו את משכנם למשך עשרות שנים.
       
      ההיסטוריה של סנט פול דה ואנס ארוכה – זהו אחד הכפרים המבוצרים שהוקמו בימי הביניים, כנראה כבר במאה השמינית, בקצה הדרומי של האלפים הימיים. הייחוד של המקום החל להתברר רק בתחילת המאה העשרים. הקרבה לרביירה הצרפתית, הבידוד היחסי, דרכי ההגעה הנוחות אבל עדיין רחוקות, כל אלה משכו לכאן אמנים מוכרים ומפורסמים כבונאר, סיניאק, מדוליאני, מאטיס, אוטרילו, פיקאסו ושגאל.
       
      ב-1921 החלה התנופה הגדולה ביותר. בעל המלון פול רו הקים אז את "לה קולומב ד'אור" (יונת הזהב). זו היתה מסעדה ואכסניה שסיפקה כמה מקומות לינה. האווירה היתה מצוינת כבר מההתחלה והייחוד הראשוני של המקום היה בכך שהאמנים שהתארחו במקום יכלו לשלם לבעלים בתמונות. די מהר נאסף במלון הקטן אוסף אמנות אדיר, חלקו של גדולי האמנים במאה העשרים. מכאן כבר קצרה היתה הדרך לביקוריהם של כוכבים מפורסמים כבריג'יט ברדו, גרטה גרבו, סופיה לורן, ז'אן פול סרטר ואחרים. האגדה אומרת אפילו שכאן נפגשו, התאהבו והתארסו איב מונטן וסימון סיניורה.    
      האתרים המרכזיים בכפר הם הכנסיה שהוקמה במאה ה-13 ושופצה במאה ה-17. במרכז הכנסייה אפשר לצפות בציור יפה של האמן האיטלקי טינטורטו.
       
      הביצורים שמקיפים את הכפר הוקמו במאה ה-16, בפקודת פרנסואה הראשון מלך צרפת, למרות שלמיטב הידעות שבידי ההיסטוריונים ביצורים אלה לא שימשו מעולם להגנה על הכפר מפני פולשים כלשהם.
       
      אחד האתרים המסקרנים בכפר הוא בית הקברות. עשרות חלוקי נחל מונחים על מצבת השיש הלבנה שמכסה את קברו של מרק שגאל בסנט פול דה ואנס. שלושה שמות חרותים על המצבה – מארק שגאל, ווה שגאל ומישל ברודסקי. מישל הוא אחיה של ולנטינה (ווה), אשתו השלישית של הצייר. 125 שנים חלפו מאז הולדתו של שאגאל (1887-1985) והקברבקצה סנט פול דה ואנס זוכה למאות מבקרים בכל יום. שני מיליון תיירים פקדו את הכפר בשנה שעברה. 
       
      בית הקברות בו נטמן שאגאל אינו בית עלמין יהודי. הקברים הסמוכים מעוטרים בצלבים, אבל זאת הייתה בקשתו של הצייר, שחי בכפר הקטן במשך שלושים ושבע שנים, מ-1948, כאשר שב מאמריקה לאירופה. שאגאל, שהאריך ימים כמעט עד גיל מאה, היה כבר בן יותר משישים כאשר הגיע לסנט פול והתאהב במקום. החיפוש אחר יצירותיו מניב פירות מתוקים להפליא באזור זה של הריביירה הצרפתית.
       
      בקפה דה לה פלאס, בכניסה לכפר, אפשר לעיין ברשימת המפורסמים שלגמו כאן לפנינו: איב מונטאן, סימון סניורה, צ'רלי צ'פלין, אלכסנדר קאלדר וחואן מירו הם רק חלק מן השמות. ענקים כאנרי מטיס ופיקסו גרו בסביבה. פיקסו, שביקר את שאגאל כמה פעמים בביתו בסנט פול, הגדיר אותו כ"אמן הצבע הגדול ביותר, שעשוי להתחרות רק עם רנואר". אהבה גדולה או ידידות עמוקה אמנם לא שררה שם, אבל פיקסו ידע לזהות מסטר גדול ואפילו להודות בכך בלית ברירה.
       
      בסנט פול דה ואנס אפשר להתרשם מן האווירה ומן הנופים הרכים, ולעלות להניח אבן על קברו של שאגאל, אבל כדי לראות יצירות שלו כדאי להגיע תחילה לפונדסיון מאג (Fondation Maeght) מרכז אמנות פרטי גדול ומוזיאון מצוין, מהטובים שיש, לאמנות מודרנית (מאג הוא שם המשפחה שהקימה אותו). פונדסיון מאג שוכן בלב חורשה, במרחק חמש דקות נסיעה מסנט פול. המקום נבנה בשנות השישים כ"מוזיאון בחיק הטבע". יש בו כמה אולמות גדולים ומוארים היטב, אבל בשום אופן לא כדאי לוותר על הסיור בגנים ובחצר הגדולה ועמוסת העצים שמקיפה אותו. באזורים אלה פזורות כמה פנינים כעבודות של ג'אקומטי, מירו ופסיפס קיר יפה של שאגאל שנקרא "האוהבים".
       
      על הקיר הגדול של האולם המרכזי חולקים כבוד לשאגאל. ציור גדול ומשובב נפש בשם "החיים" (La Vie) משרה שמחה על כל מי שצופה בו. החיים על פי שאגאל הם צבעוניים, עליזים, עם נשים מרחפות, הרבה כינורות וכמה גברים שיושבים בבית קפה.
       
      הגעה לסנט פול דה ואנס: נוסעים באוטוסטרדה מספר שמונה מניס ויורדים ממנה ביציאה 48. אפשר להגיע מניס באוטובוס מספר 400.
       
      כתובתו של פונדסיון מאג: Fondation Maeght - 623, chemin des Gardettes, Saint-Paul de Vence. מחיר הכניסה למוזיאון 14 יורו. פתוח בכל יום מעשר עד אחת ומשתיים עד שש. 
       
      להמשך קריאה
    • בריטאני-טיול הגאות והשפל

      מון סן מישל
      בכל מחזור של הגאות והשפל מתקדמים ונסוגים המים סביב מון סן מישל במערב צרפת למרחק של יותר משנים עשר קילומטרים. בממוצע מגיעים הפרשי הגובה בין שיא הגאות לשיא השפל באזור זה לאחד עשר מטר. מהירות התקדמות המים בשעה שלפני הגאות יכולה להגיע בשיאה לעשרה קילומטרים בשעה. הערפל הסמיך שעוטף את האזור כולו לעיתים קרובות משווה למראה הילה מסתורית ומושכת.
       
      מון סן מישל, על הגבול בין נורמנדי לבריטאני, הוא אתר התיירות הידוע מכולם באזור זה. המסורת המקומית טוענת שהמלאך גבריאל, שניגלה בשנת 708 לבישוף של אווראנש, ציווה עליו: "בנה כאן מנזר ובנה אותו גבוה. אם תבנה הם יבואו". המלאך גבריאל מעולם לא צדק יותר. בגאות מרשימה הרבה יותר מזו שיכול ליצור האוקיינוס מציפים שני מיליון תיירים בשנה את הגבעה המבודדת שעליה ניצב המנזר. שיטפון היא המלה המתאימה לתאר את מה שמתחולל כאן בקיץ. הנזירים שמתגוררים במקום אינם יכולים להתלונן על בדידות מכבידה. ב-2001, לאחר יותר מאלף שנים בהן שימש המנזר כמעוז בנדיקטיני, עזבו שלושת נזירי המסדר, שפשוט לא יכלו להמשיך ולהתמודד עם המוני התיירים את המקום ונציגי מסדר אחר תפסו את מקומם.
       
      למרות הפרסום העצום ולמרות העובדה שהצללית המפורסמת של המנזר הבודד על צוק הסלע מופיעה על כריכתם של עשרות מדריכי תיירות לצרפת, מוטב לחובבי הגאות והשפל לנסוע למקומות אחרים. הצפיפות של המבקרים, מגרש החניה העמוס לעייפה והמחירים הגבוהים במון סן מישל הם רק חלק מהסיבות. המנזר שוכן על שפך הנהר קואסנו (Couesnon) ובמהלך השנים גרם סחף האדמה בנהר לכך שחלק גדול ממי הגאות אינם מגיעים כלל לסביבתו של המנזר וכיום הוא מוקף במים רק לעיתים רחוקות. התוכנית, שהוצגה כבר לפני כמה שנים אך טרם בוצעה, היא לבנות גשר וסכר על הנהר בחלקו המרוחק יותר מהחוף, ובכך לאפשר למי הים לשוב ולהקיף את מון סן מישל.
       
      התופעה הפשוטה של הגאות והשפל לאורך חופי האוקיינוסים היא אחד המראות המרשימים ביותר שהטבע מאפשר לנו לצפות מראש ולראות ללא סיכון או בעיה. התופעה מרשימה כל כך עד שבמקומות רבים לאורך החופים התפתחה סביבה תיירות ערה. 
      הגאות והשפל מושפעים בעיקר מכוח המשיכה של הירח. עוצמת כוח המשיכה של הירח על פני כדור הארץ גדולה פי 2.2 מכוח המשיכה של השמש. כתוצאה מכך המים נוטים להיקוות על פני כדור הארץ בדיוק מול או בדיוק בכיוון המנוגד למקום הימצאו של הירח. בדרך כלל יש שני שיאי גאות ושני שיאי שפל ביממה. ההפרש בין שני שיאי הגאות הוא שתים עשרה שעות ועשרים וחמש דקות. שיאי הגאות הגבוהים ביותר מושגים בכל שנה בחודש מרץ ובחודש ספטמבר. למרות שכוח המשיכה של הירח פועל באופן שווה על כל חלקי כדור הארץ, בגלל מבנה הקרקע, רוחבם ועומקם של מפרצים, הקרבה לשפכי נהרות ותופעות גיאוגרפיות נוספות יש הבדלים גדולים בהופעת הגאות לאורך חופים בעולם. בעוד שבישראל למשל לא יעלה בדרך כלל ההפרש בין הגאות והשפל על מטר אחד במקומות רבים אחרים הוא מגיע ליותר מעשרה מטרים. 
       
      האזורים באירופה שבהם אפשר לצפות בתופעה וליהנות ממנה באופן המרשים ביותר הם איזור תעלת בריסטול במערב אנגליה, ובעיקר האזורים משני צידי התעלה האנגלית או תעלת לה מאנש. החוף הדרומי של אנגליה, בעיקר בחלקו המערבי, באזור קורנוול והחוף הצפון מערבי של צרפת בחבלי בריטני ונורמנדי.
       
      סן מאלו והסביבה
      סביבת העיר סן מאלו, על חוף האוקיינוס, כשלושים קילומטרים מערבה ממון סן מישל וכארבע שעות נסיעה מפריז, היא אפשרות טובה ליהנות מפלאי הגאות והשפל. בתחילת האביב, ובעיקר לקראת חודש מרץ בכל שנה, נערכים בסן מאלו לקבל את תיירי הגאות. בתי המלון מציעים מחירים מיוחדים וכל חברות התיירות מציעות סיורים בעיר ובסביבתה, על פי תנודות הגאות. הפעילות מתמקדת ברצועה רחבה, כמה קילומטרים של יבשה, שנחשפת בכל פעם שמי הגאות נסוגים והשפל מגיע. "דיג במגפיים" הוא הכינוי שמוצמד כאן לשיטוט הקדחתני והאהוב כל כך על תושבי האזור לאורך החוף בשעות השפל. הציוד הנדרש מצומצם ביותר. דייגי השפל אוספים בידיים סרטנים קטנים, שבלולים, צדפות, מציאות, דגים שנלכדו בשאריות הים וכל מה שנותר לאחר שהים נסוג. במשך כמה שעות משתלטים בני האדם על ממלכה שאינה שלהם. שלטי אזהרה גדולים על החוף מזהירים את המשוטטים לבדוק היטב את זמני הגאות. סדרי השליטה בחוף משתנים במהירות ולעיתים קרובות מופתעים תיירים שאינם מורגלים למהירות הגאות ונלכדים באזורים מוצפים. לשכת התיירות בסן מאלו מספקת לוחות זמנים מדויקים בכל עונה.
       
      העיר סן מאלו שוכנת על שפך הנהר ראנס, ולמרות שהופצצה וחלקים גדולים ממנה נהרסו במלחמת העולם השנייה יש בה עדיין אתרים מעניינים רבים. אח הבולטים שבהם הוא המבצר "פורט נשיונאל" שבנה המלך לואי ה-14 בשנת 1689. האדריכל וובן שהקים את המצודה, תכנן אותה כך שאפשר להגיע אליה בהליכה רק בשעות השפל. מראה נהדר של סן מאלו נשקף מחרכי הירי שלה. בשיא השפל אפשר להמשיך את הטיול הרגלי לשני איים קטנים נוספים – פטיט בה פור וגרנד בה. 
      במעלה הנהר, ממזרח לעיירה דינאר, אפשר לראות את הסכר "באראג' דה לה ראנס" שנבנה כבר לפני ארבעים שנה והיה הסכר הראשון בעולם שייצר חשמל תוך שימוש בכוח הגאות. 
       
      גם באנגליה יש מון סן מישל, שנקרא כאן כמובן סנט מייקלס מאונט. הדמיון לגרסה הצרפתית מפתיע. על צוק סלע במרחק חמישה קילומטרים ממזרח לעיר פנזאנס בחבל קורנוול, וכמה מאות מטרים מהחוף ניצב מנזר בנדיקטיני שנבנה במאה ה-14. טיילת מסודרת מובילה אליו מהעיר. המנזר מוקף גנים, וסוללה מובילה אליו ומאפשרת להגיע ברגל. את המכוניות מחנים על החוף מול המנזר. בימי הקיץ, כאשר הגאות הופכת את הצוק לאי, פועלת כאן מעבורת שמקשרת אותו לחוף. הממדים קטנים יותר מאלה בצרפת, אבל האווירה נעימה מאוד. כמה בתי קפה פועלים על החוף לצד הסוללה.
       
      להמשך קריאה
    • פרובנס והדורדון

      פרובנס בדרום צרפת
      הוא אחד מחבלי הארץ האהובים והפופולריים במדינה. יש בו שילוב נהדר של נופים רכים ונעימים, ערים שנושאות על גבן מטען תרבותי עשיר ומסלולי טיול וביקור מרתקים שמרחקים לא גדולים מפרידים ביניהם. נסיעה של כשבוע בפרובנס ובחבל הדורדון מצפון מערב לו מספקת אפשרות לפקוד את רוב האתרים המעניינים באזור זה. רשימה זאת מציעה מסלול מקובל, שרבים בוחרים בו, אבל אפשר כמובן לקצר אותו, לדלג על כמה מן הערים, או להאריך ולשהות יותר בכל אחת מן התחנות. 
      המוצא של מסלול זה במרסיי וסיומו ברוקמדור מרחק כ-300 קילומטר.
       
      קרפנטרה
      העיר הקטנה קרפנטרה (Carpentras) בה חיים כשלושים אלף תושבים, נמצאת כמאה קילומטר מצפון למרסיי. זאת עיר עתיקה שמפורסמת בזכות שני דברים – הראשון הוא פטריות הכמהין שנמכרות בעונה הנכונה (בעיקר בחורף) בשוק שנערך במרכזה בימי שישי. האטרקציה השנייה היא בית הכנסת העתיק ביותר בצרפת, שהוקם כבר במאה ה-14. המקום מוכר בזכות שטיחים רבים שמעטרים את האולם הפנימי. תיאום הביקור בטלפון 04-90633997. במדרחוב המרכזי יש כמה בתי קפה נעימים.
       
      אביניון
      העיר אביניון (Avignon) כעשרים קילומטר מדרום מערב לקרפנטרה, זכתה לכינוי "הוותיקן של צרפת". כינוי זה הוענק לה בזכות העברת מקום מושבם של האפיפיורים במאה ה-14 מרומא לאביניון. סביב העיר העתיקה בנויה עדיין חומה עתיקה מן המאה ה-14, שאורכה כארבעה קילומטר. האתר המרכזי בעיר הוא ארמון האפיפיורים. לא רחוק ממנו, מעל נהר הרון, ניצב אתר מפורסם נוסף – גשר בנזה שבנייתו התחילה לפני 800 שנה וטרם הסתיימה. בימיו היפים נשען הגשר על 22 קשתות. רוב המסעדות ובתי הקפה מרוכזים בכיכר המרכזית, ליד ארמון האפיפיורים.
       
      לה בו דה פרובנס
      זהו שילוב של עיר עתיקה מאוד ועיר "חדשה" שהוקמה בימי הביניים. לה בו דה פרובנס (Les Baux-de-Provence) מורכבת למעשה מרחוב ארוך, עמוס מאוד בחנויות, מסעדות ובתי קפה. המבקרים בעיר מטפסים אל פסגת הגבעה עליה היא יושבת כדי לצפות בנוף היפה של החבל שמקיף אותה.
       
      ארל
      ארל (Arles) היא בלי ספק אחת הערים החשובות והיפות בפרובנס וכדאי להקדיש לה זמן מה. עיקר פרסומה בא לה בזכות הצייר ההולנדי וינסנט ואן גוך שהתגורר בארל זמן ממושך וצייר בה באחת התקופות הפוריות ביותר שלו כמה מאות תמונות. הבתים בהם התגורר ואן גוך נהרסו במלחמת העולם השנייה. אבל למרות זאת יש לא מעט אתרים בארל שמדגישים את הקשר עם ואן גוך כבתי קפה בהם ישב, נקודות תצפית ופינות רחוב אותן צייר ועוד. מלבד ואן גוך התגוררו בעיר תקופות מסוימות גם ענקי ציור כאנרי מאטיס, ופול סזאן.
       
      העיר שוכנת על גדת הרון, 40 קילומטר מדרום לאביניון ושבעים קילומטר מצפון מערב למרסיי. היא ממוקמת בקצה הצפוני של שמורת הקמארג ואפשר לצאת ממנה לסיורים בשמורה. 
      האמפיתיאטרון הרומי של ארל נחשב אחד השמורים ביותר באירופה.
       
      אייג מורט
      אייג מורט (Aigues Mortes) מדרום מערב לארל שוכנת בליבה של שמורת הקמארג. 35 קילומטר מנים ומרחק זהה ממונפלייה. העיר העתיקה מוקפת חומה מהמאה ה-14 ובה חמישה מגדלים. כדאי לבקר במגדל קונסטנס ששימש כבית כלא וכיום פועל בו מוזיאון קטן. כדאי לבקר בכיכר המרכזית של העיר –פלאס סן לואי. סביבה פועלים עשרו בתי קפה ומסעדות. 
      מאייג מורט יוצאות הפלגות לסיור בין הביצות ומקווי המים של שמורת קמאראג וזאת אפשרות נהדרת לערוך היכרות עם האזור היפה הזה.
       
      קרקסון
      בקרקסון (Carcassonne) צולמו סרטים רבים שעוסקים בימי הביניים ובתקופה העתיקה. ביקור קצר בעיר מאפשר להבין את הסיבות – העיר נשמרה מאחורי חומה בצורה פנטסטית. היא בנויה כולה אבן, יש לה מראה עגול של יעד מבוצר וחסון, אבל רחובותיה יפהפיים. כיום גרים בה כארבעים אלף תושבים. המראה, בייחוד כאשר מתקרבים אל העיר, מזכיר את מראה הטירות האגדיות שכולנו קראנו עליהן או ראינו בסרטים. אם יספרו לכם שנסיכה כלואה כאן באחד המגדלים לא תתקשו להאמין בכך. העיר כולה סגורה למכוניות והתנועה בה רגלית בלבד.
       
      אלבי
      רוב המגיעים לאלבי (Albi), כ-80 קילומטר מצפון מזרח לטולוז, באים כדי לבקר במוזיאון טולוז לוטרק. הצייר שחי בתחילת המאה העשרים, ונראה כגמד מעוות, זוכה היום להצלחה ופופולריות ברחבי העולם. עוד לפני שנכנסים למוזיאון כדאי לצפות על הגנים היפים והמטופחים שמקיפים אותו ועל הנהר. טולוז לוטרק נולד באלבי ובזכות זאת פועל בה המוזיאון שלו, שמציג יותר מאלף מיצירותיו של האמן הפורה.
       
      קורד סור סייל
      עיירה קטנה (Cordes sur Ciel) מצפון מערב לאלבי. הסיבה העיקרית והיחיה להגיע לכאן היא נוף הפנטסטי שנשקף ממרומי הפסגה שלה. בעיירה גרים אומנים רבים שמתמחים בשימור האומנויות העתיקות של האזור.
       
      קאהור
      קאהור (Cahors) היא עיר קטנה על גדת הנהר לוט, כ-60 קילומטר מצפון מערב לאלבי. האתר למענו מגיעים לקאהור הוא הגשר הנטוי מעל הנהר. בנייתו של הגשר העתיק החלה ב-1208 ונמשכה יותר משבעים שנה. המראה יפה מאוד גם היום, 800 שנים לאחר מכן.
       
      מערת פאדיראק
      מערת פאדיראק (Gouffre de Padirac) מרשימה מאוד ולא כדאי לוותר על הביקור בה. מידע מלא ופרטים אפשר למצוא באתר המערה  
       
      רוקמדור
      העיירה רוקמדור (Rocamadour) הוקמה בימי הביניים וכיום מתגוררים בה רק כמה מאות תושבים. יופיו וחשיבותו של המקום נובעים ממיקומו – על צוק סלע מעל יובל של הדורדון. במקום פועל מנזר שקדוש לנצרות הקתולית. המסורת מספרת על כמה ניסים שהתחוללו במקום ומשכו אליו צליינים רבים.
       
      להמשך קריאה
    • מסלול טיול בפירנאים

      הרי הפירנאים, בייחוד בצד הצרפתי, אינם נחשבים לאזור מפותח או מתוייר במיוחד. זה אזור פראי, גבול טבעי בין ספרד לצרפת, שהרכסים בו מתנשאים לגובה של כ-3,000 מטר. חשוב לזכור שיש הבדל גדול בין הצד המערבי של הפירנאים – באזור האטלנטי, שם יש יערות רבים ושדות מרעה לבין הצד המזרחי – הים תיכוני – בו יש מעט מים וגדלים בו בעיקר כרמים ובוסתנים.
       
      אתרי התיירות באזורים אלה צנועים בדרך כלל, זולים יחסית, לא יומרניים והכול מתמקד ביופיו של הטבע ומזה יש לא מעט. יש באזור הרבה מאוד בעלי חיים, צמחייה עשירה ונופים יפים. מסלול הליכה רגלי ארוך מלווה את כל רכס הפירנאים ונקרא גראן רנדונה.
       
      אתרי הצליינות הבולטים באזור הפירנאים הם לורד, שנחשבת בין הערים החשובות בעולם לצליינים נוצרים, העיר המבוצרת קרקסון, ששימשה פעם כמעוזם של כופרים שברחו מאימת הרדיפות של האינקוויזיציה וכיום אפשר לראות בה אדריכלות עתיקה ומרהיבה וכמובן כפרים רבים ויפים עם אמנות מקומית עשירה.
       
      מסלול הטיול שמוצע כאן משלב את המערות הפירנאיות המעיינות ביותר עם נסיעה בלב הנופים ההרריים. נקודת ההתחלה הנוחה למסלול זה היא העיר פואה (Foix), כחמישים קילומטרים מצפון לנסיכות אנדורה.
       
      מפואה כדאי לנסוע בכביש N20 לכיוון טראסקו סור ארייז' (Tarascon sur Ariege). מכאן כדאי לפקוד כמה מערות וביניהן גרוט דה ניו (Grotte de Niaux) וגרוט דה לומבריב (Grotte de Lombrives). מערת ניו היא אחת המערות הפרה היסטוריות המצוירות היפות ביותר בצרפת ובאירופה. היא התגלתה בשנת 1906 ועל קירותיה אפשר לצפות בציורים בני אלפי שנים של ביזונים ויעלים. מספר המבקרים בכל יום מוגבל כדי לשמור על הציורים העתיקים ולכן יש להזמין מקום מראש באתר התיירות האזורי »  משך הסיור מוגבל ל45 דקות. 
       
      במכלול הענק של מערות לומבריב קל יותר לבקר, גם אם לא הזמנתם מקום מראש. הסיור המודרך במערות אלה נמשך שעתיים.
       
      לאחר הביקור במערות נוסעים בכביש D618 למסאט (Massat) ולבייר (Biert) אחר כך, דרך מעבר לה קרוזט, סומה דה פורט וקול דה מרוז אפשר לחזור בחזרה, תוך השלמת מסלול מעגלי לעיר פואה ממנה יצאנו לדרך. אורכה של דרך זו כ-75 קילומטרים בתוך יערות, שדות מרעה ומרפסות תצפית אל כמה ממעברי ההרים הגבוהים בפירנאים.
       
      אחד הדברים שלא כדאי להחמיץ באזור זה הוא סיור בנהר התת קרקעי לה בוויש (La bouiche). סיור זה, שיש לצאת אליו בטיול מאורגן מפואה, כולל שיט לאורך קילוטר וחצי בנהר שזורם בעוז מתחת לפני האדמה. עוד רואים במהלך הביקור מערות נטיפים יפות ומפל מים תת קרקעי. מדרום לכפר לה מה ד'אזיל חוצה הכביש מנהרה מרשימה ביותר באורך 420 מטר שחצב הנהר אריז.
       
      להמשך קריאה
    • טיולי יין באזור בורדו

      סנט אמיליון
      סנט אמיליון הוא כפר זעיר שרק שלוש מאות תושבים מתגוררים בו, אבל הוא נחשב לאחת מבירות היין העולמיות. מקום עם מוניטין אדיר שחובבי יין מרחבי העולם עולים אליו לרגל.  סנט אמיליון (Saint Emilion), נמצא כשלושים קילומטר ממזרח לבורדו בדרום מערב צרפת.
       
      האזור עליו מדובר אינו גדול במיוחד ואפשר לחצות אותו ביום אחד. מרכזו סביב העיר בורדו בחבל אקיטן (Aquitaine) בדרום מערב צרפת. הכפר הימי-ביניימי סנט אמיליון, שהוכר כנכס עולמי בידי ארגון אונסק"ו, הוא נקודת התחלה טובה ויש בו שילוב יפה בין הכרמים, הבתים והגבעות שמקיפות אותו.
       
      למרות הפיתויים הרבים מעל פני האדמה, שפונים כמעט כולם לחיך ולקיבה וכוללים כמה חנויות מצוינות ליין ואחרות שמתמחות בהכנת ומכירת מקארון, האתר המעניין ביותר בסנט אמיליון נמצא דווקא מתחת לקרקע ואין בו מה לאכול או לשתות. שטח עצום של מחילות ומנהרות חפור תחת הכפר כולו. במרכזו של המתחם התת קרקעי ניצבת הכנסייה המונוליתית, שחצובה כולה בסלע ונחשבת לגדולה מסוגה באירופה. היא נחפרה בידי נזירים ששבו במאה העשירית מחבל קפדוקיה בטורקיה, שם שאבו כנראה את הרעיון. כיום יש בה כמה אולמות גבוהים עם שישה חלונות שמניחים לקרני אור אלכסוניות לחדור פנימה ומעניקים למקום מראה מלא הוד ומרשים. ב-1996 הוכרז המקום כאחד ממאה האתרים בעולם שנמצאים בסכנה הגדולה ביותר ומאז נעשה מאמץ להגביל את מספר המבקרים במקום.
       
      צמא גדול אוחז את כל השבים לפני האדמה והם יוצאים לחפש קצת יין. אחת האפשרויות הקרובות ביותר היא ללגום יין מבעבע בבר שפועל כיום בשרידי המנזר הפרנסיסקני. המקום הוקם כבר במאה ה-14 והקלויסטר הסגור שלו הוא ללא ספק החלק היפה ביותר. צמחייה מטפסת ירוקה מכסה אותו ועל העצים צומחים פקקי שעם. בירור קצר מעלה שהפקקים נתלו שם כחלק מאמונה מקומית שכך אפשר להביא להתגשמות משאלות. חובבי מדרגות יטפסו את 196 המדרגות שמובילות אל ראש מגדל הכנסייה ויזכו לתצפית יפה על הגגות, הכרמים והגבעות שמקיפות את הכפר.
       
      המשך הטיול מוביל בהכרח אל כמה מן היקבים האיכותיים של האזור ולא קשה למצוא כאלה. תופעה אחת בולטת כאן לעין. בניגוד לדרכי יין באזורים אחרים, באזור בורדו תיירות היין נעשית באיפוק, ששומר בקפדנות על הפרטיות והכבוד של בעלי השאטו. בחלק מן היקבים אין אפילו חנות לממכר יינות למבקרים. בעלי כמה יקבים הסבירו בפשטות שהם מעדיפים למכור את כל התוצרת לסוחרים גדולים ולא לעסוק ב"ענייני מכולת" כפי שכינו את המכירה ליחידים. אלא שהמשבר הכלכלי והתחרות הקשה מכתיבים את הצורך לפתוח את דלתות השאטו בפני סקרנים, שרוצים לטעום יין, לאכול גבינה ובסופו של דבר גם לקנות כמה בקבוקים.
       
      כחלק מן השינוי שעובר על האזור מארגנת לשכת התיירות של סנט אמיליון בסוף השבוע הראשון בחודש מאי "בית פתוח", במסגרתו מאפשרים כמעט כל בעלי היקבים לבקר בביתם. למגיעים בשאר ימות השנה מחלקים בלשכת התיירות מפות בהירות, עם מסלולי היין והמקומות שחובבי המשקה יכולים לטעום, להתרשם ולקנות בהם.
       
      שאטו פאפ קלמאן
      שאטו פאפ קלמאן (Chateau Pape Clement) הוא יקב שערוך לביקור של תיירים והמסלול הברור מוביל אל החנות הגדולה והמרשימה, בה מוצגים היינות לפי המחירים מעשרה ועד חמישים יורו לבקבוק. התחושה במקום היא שכאן מקדישים לאירוח את מלא תשומת הלב. חלק מן הסיור כולל ביקור בטירה מן המאה ה-18, עם ריהוט עתיק ושטיחים רקומים. במקום משכירים לאורחים שבעה חדרים ויש בו כמה אולמות אירועים. הגן מאחורי השאטו יפה במיוחד. 
       
      נשות מדוק
      חבל מדוק (Medoc), מצפון לבורדו, מכיל כמה מן היקבים המפורסמים ביותר באזור. אחת היוזמות המעניינות בחבל היא שותפות בת שש שנים בין ארבע נשים. כל אחת מהן מגיעה מיקב אחר, אבל הן מציעות ביחד סדנאות שמיועדות לתיירים ולמבקרים שרוצים לחוות באופן אישי את העיסוק ביין. ארמל פאלסי קרוז, אחת מן הארבע והבעלים של שאטו דה טאיאן (Chateau du Taillan) מתארת את הסדנאות שמציעות נשות מדוק. הבסיס הוא סדנת בציר בעונת הסתיו (ספטמבר- אוקטובר). המבקרים עובדים קצת ואוכלים הרבה בחברת הבוצרים המקצועיים. לאחר מכן צופים המשתתפים בתהליך הכנת היין ומסיימים כמובן בטעימת יינות משנים קודמות. בשאר ימות השנה מציעות נשות מדוק סדנאות בהן מלמדים איך יוצרים יין מסוגי ענבים שונים, התאמה בין סוגי גבינות ליין ולאחרונה החלו לשווק סדנה שעוסקת בקשר בין יין ליופי, שעיקרה טיפולי יופי לנשים שמסתיימים בטעימת יינות. קרוז מבהירה כמעט בחלחלה "אנחנו מאוד לא פמיניסטיות". הניסיון לברר מה רע בפמיניזם נתקל בחומה של תימהון. מחיר הסדנאות בין ארבעים לשמונים יורו. כל סדנה נמשכת יום שלם והמחיר כולל הסעה מבורדו וארוחת צהריים. 
       
      בית הספר ליין
      במרכז העיר בורדו פועל בית ספר ליין. המוסד מציע סדנאות וקורסים קצרים שנמשכים בין שלוש שעות לשלושה ימים. הקורסים מיועדים לחובבי יין שרוצים להרחיב את השכלתם בנושא ואת הבנתם בסוגי היין השונים ובתהליך ייצורם. הם מיועדים גם לבעלי מקצוע שרוצים להתמחות בהיכרות עם יינות בורדו. 
       
      פרופיל אישי 
      על הגישה החדשה לתיירות היין בחבל בורדו מעיד מקום שנקרא Winery. השם באנגלית כבר מצביע על הפנייה לקהל תיירים שאינם דוברי צרפתית. המקום מציע היכרות עם יינות החבל, חנות ענקית ליינות האזור ובעיקר סדנה שנמשכת שלוש שעות במהלכה קובעים בעזרת תוכנת מחשב מיוחדת מהו פרופיל היין האישי של כל מבקר.
       
      איך להגיע?
      סנט אמיליון: סנט אמיליאן נמצאת במרחק 30 קילומטר ממזרח לבורדו. הגעה ברכבת מפריז לתחנת ליבורן ומשם לסנט אמיליון. המגיעים במכונית נוסעים בכביש 10 מפריז לבורדו ומשם בכביש 62 עד היציאה La Reole ou Langon. 
       
      שאטו גרנד קורבן דאספניה: סמוך מאוד לסנט אמיליון. ביקורים בתיאום בטלפון 0557510838 .
       
      שאטו פאפ קלמאן: כדי להגיע יורדים מכביש הטבעת שמקיף את בורדו ביציאה 13 ומשם נוסעים לפי השילוט לפסאק (Pessac). סיורים מודרכים נערכים כמה פעמים ביום. כדאי להזמין מקום מראש בטלפון 0557263834. 
       
      בית הספר ליין והבר שצמוד אליו פועלים בבניין Maison du Vin מול לשכת התיירות של בורדו בכתובת 1 cours du XXX Juillet. 
       
      Winery: ליד בורדו על כביש 1D בין Le Taillan ל- Castelnau-de-Medoc. 
       
      להמשך קריאה
    • שמורות טבע ופארקים בצרפת

      הרי האלפים, פרובנס
      הים תיכונית, חופי האוקיינוס האטלנטי. בין כל אלה מסתתרים נופים מופלאים של צרפת - ארץ שהטבע מושך בה לא פחות מהיבטים אחרים. שישה פארקים לאומיים או שמורות טבע בחסות המדינה הוכרזו בצרפת. לצידם יש 43 פארקים אזוריים או מחוזים, מאות אזורים מוגנים בידי רשויות מקומיות ונופים רבים אחרים, שלא זכו אמנם להגנה רשמית אבל הם יפים ומושכים את העין ואת הלב.
       
      שמורות טבע לאומיות:
       
      הפארק הלאומי סוון (The Cévennes national park (Languedoc - פארק זה בדרום צרפת ממוקם באזור ההררי והפראי של חבל סוון. הפארק הוכרז ב-1970 והנהלתו יושבת במצודת פלורה (Florac). מערת אוון ארמאן (Aven Armand) היא אחד האתרים הנודעים והמושכים בתחום פארק זה. ההר הגבוה בשטח השמורה הוא מון לוזר (Mont Lozère) שגובהו 1700 מטר. עיקר פרסומו של האזור בא לו בזכות ספרו של רוברט לואיס סטיבנסון "מסע בסוון עם פרדה" שיצא לאחרונה לאור גם בתרגום עברי. מידע מלא אפשר לקבל באתר הרשמי של הפארק » 
       
       
      שמורת לז אקרין (Les Ecrins (Provence – Alps - השמורה ממוקמת בדרום מזרח צרפת, באזור ההררי של האלפים מדרום לעיר גרנובל. כמה מן הפסגות הגבוהות בשמורה מתנשאות ליותר מ-4000 מטר. יש בתחומה קרחונים רבים, עמקים קרחוניים, אפרי אלפים ירוקים בקיץ ויערות אלפיניים ואגמים. מידע באתר השמורה »
       
       
      שמורת מרקאנטור בפרובנס  (Le Mercantour (Provence - שמורה זאת בפרובנס שבדרום צרפת מכילה שבעה עמקים ו-28 כפרים, רובם מבודדים בלב הרים ועמקים מרוחקים. חלק מן המוניטין של השמורה טמון בציורי הסלע העתיקים שנתגלו בהר בגו (Mont Bego). הפסגה הגבוהה בשמורה מתנשאת לגובה 3100 מטר. האתר הידוע בשמורה הוא "עמק הפלאות" Vallée des Merveilles, בו אפשר לראות רבים מציורי הסלע המקומיים. סך הכל אותרו בשמורה יותר מ-30 אלף ציורי סלע. 
       
      שמורת לה פירנה (Les Pyrénées (HautesPyrénées - שמורה גדולה בהרי הפירנאים, סמוך לגבול בין צרפת לספרד. השמורה נודעת בזכות מסלולי ההליכה הרבים שמסומנים בה. זה נחשב יעד אידיאלי לחובבי טיולי הליכה בהרים. ברחבי השמורה משוטטים ללא כל הגבלה יותר משבעים מיני בעלי חיים. בחלקה המזרחי של השמורה נמצא הר פרדו (Mont Perdu) שהוכרז כנכס מורשת עולמי.
       
       
       שמורת אוברן
      שמורת לה ונואז (La Vanoise (Provence - השמורה נמצאת בעמק טארנטיז שבאלפים הצרפתיים, בחבל סבואה. זאת השמורה הלאומית הראשונה שהוכרזה בצרפת כבר ב-1963. השמורה מוקפת בכמה אתרי סקי גדולים כמרחב שלושת העמקים. אתרים אלה אמנם נחשבים בין אתרי הסקי הטובים בעולם, אבל ההגנה על הטבע מפני השתלטות של המפתחים על המרחבים חשובה מאוד. המשכה של שמורה זאת הוא פארק לאומי גראן פרדיסו. בעל החיים הנפוץ והמוכר ביותר בשמורת ונואז הוא יעל ההרים בעל הקרניים המפותחות. מידע נוסף באתר השמורה »
       
       
      שמורת החוף פורט קרו (Port-Cros (Coastal park, Var, Provence - שמורה זאת הוקמה על האי הים תיכוני פורט קרו, ממזרח לטולון. מידע נוסף באתר השמורה »
       
      בין הפארקים המחוזיים כדאי למנות כמה מן הבולטים ביותר:
       
      הרי הגעש של אוברן (Auvergne) – אזור הררי במרכז צרפת, שופע יערות, נהרות ומרחבים עצומים ולא מיושבים. העיר המרכזית היא קלרמון פרה והנסיעה מפריז נמשכת כארבע שעות. ההרים של אוברן אמנם רדומים אבל משמשים עדיין כחוט השדרה של המסיף סנטרל הצרפתי – שדרת ההרים המרכזית במדינה. על הפעילות הוולקנית תעיד ההתפרצות של המים החמים בשואגווהבקנטל (Chaudes Aigues in the Cantal). מידע באתר הפארק »
       
      הפארק האזורי לה ברן (Parcrégional de la Brenne) באזור הלואר - אזור שרובו אגמים וביצות ונחשב לאחד היעדים האהובים ביותר של הצפרים באירופה.
       
      שמרת הטבע קאמארג (Camargue) - בדרום-מערב פרובנס, בשפך נהר הרון.השמורה מוקפת מים, שכן כמה נהרות וחוף הים התיכון משלימים את גבולותיה. שטחה 130 קילומטרים רבוע ורובו לגונות רדודות, אגמים ואדמות ביצה. בזכות כל אלה מגיעים למקום מיליוני עופות מים, אווזי בר, ברווזים, אנפות ופלמינגו. בנוסף להם חיים בשמורה חזירי בר, נוטריות, שועלים, חמוסים. ה"תושבים" הידועים ביותר באזור הם עדרי סוסי הבר היפהפיים שנקראים "סוסי קמארג". בשטחה שמורה יש גם רצועת חוף חולי יפה ונקייה להפליא באורך 17 קילומטרים, התחומה בדיונות חול נמוכות.
       
       
       
       
       
       
       
       
       
      להמשך קריאה

צור קשר


הרשמה לניוזלטר

אנו מחפשים עבורך את התוצאה הטובה ביותר

-->