קרואטיה


    • מסלול סביב דוברובניק

      האזור שמקיף את העיר דוברובניק, ובייחוד חבל הארץ שמדרום לעיר הקרואטית היפה ועד לגבול עם השכנה מונטנגרו כמעט לא מוכר למבקרים. אזור זה נקרא קונאבלה (Konavle). רק מטיילים מעטים מטיילים באזור זה ומקדישים לו תשומת לב ראויה. הסיבות לכך די ברורות – דוברובניק שרכשה כבר מוניטין עולמי שוכנת מצפון וערי החוף של מונטנגרו - קוטור ובודבה נמצאות במרחק לא גדול מדרום.
       
      הנוסעים חולפים באזור קונאבלה במהירות  (הנסיעה כולה נמתחת על פני 35 קילומטר והנסיעה מדוברובניק לגבול מונטנגרו נמשכת ארבעים דקות). דווקא הצניעות וההתעלמות הן הנכסים הגדולים של חבל קונאבלה. החלק הצפוני יותר, ובעיקר העיירות צ'בטאט (Cavtat) וצ'ליפי (Clipi) מוכרים יותר. האזורים האחרים פחות מאוכלסים ויפים במיוחד.
       
      העיירה הגדולה בצפון מערב קונאבלה היא צ'בטאט. המיקום שלה מצוין – חמישה קילומטר בלבד משדה התעופה של דוברובניק ו-15 קילומטר מן העיר. היא בנויה על חוף מפרץ עמוק וארוך שנראה כפרסה מושלמת ומוגנת. יתרון נוסף טמון בעובדה שלמרות שצ'בטאט קיימת כבר יותר מאלפיים שנה, הוקמה בידי היוונים ונקראה אפידאורום, היא עדיין מבודדת יחסית, מרוחקת שלושה קילומטרים מכביש החוף הראשי ובעיקר לא חוותה פיתוח של בתי מלון על קו החוף. החלק העתיק של צ'בטאט סגור לחלוטין לתנועת מכוניות. בתי המלון נבנו בחלקו הגבוה יותר של ההר, הם מוסתרים בעזרת העצים וקל להתעלם מהם במהלך השהות בעיירה. בזכות העובדה הזאת המקום נראה עדיין ככפר קטן על חוף האדריאטי ולא כאתר נופש סואן. רוב קו החוף תפוס בידי בתי קפה, מסעדות וכמה חנויות. שביל סלול מוביל מן העיירה לאורך החוף אל מפרצים מבודדים יותר, ביניהם קל למצוא פינה נסתרת ולהשיג, לפחות לשעה-שעתיים, את השאיפה האולטימטיבית של חוף פרטי, עם בית קפה קרוב.
       
      אחד האתרים המעניינים ביותר בצ'בטאט הוא המאוזוליאום ראצ'יץ', שפתוח למבקרים ועובר בימים אלה שיפוץ. כדי להגיע אליו יש לטפס כרבע שעה בשביל שיוצא ממרכז העיירה. האדריכל איבאן מסטרוביץ' בנה את המאוזוליאום בראש הגבעה ב-1921 עבור איל ספנות מקומי. יש כאן שילוב מוזר במיוחד של מבנה בסגנון ביזאנטי עם פסלים יווניים ועיטורים מצריים עתיקים. הנוף מראש הגבעה הוא בונוס נוסף על המאמץ. מן הנמל הקטן של צ'בטאט אפשר להפליג כמה פעמים ביום לדוברובניק (כחצי שעה) ולאיים הסמוכים.
       
      אתר מעניין ומעט מוזר נוסף אפשר לראות כאשר נוסעים מצ'בטאט צפונה, בכביש הצר שמטפס בין ההרים לכיוון דובה קונאבוסקה (Duba Konavoska). בכפר העתיק ברוטניצ'ה (Brotnice), שבתיו לא מטויחים ותושביו מביטים בכל מבקר במבט מלא תימהון, ניצבת בחצר הכנסייה קבוצת מצבות מימי הביניים שכתובות בלשון עתיקה ולא מובנת חרוטות בהן. האבנים הגדולות עומדות נטועות בקרקע, מובדלות מן הסביבה והאזוב שמכסה אותן מעלה על הדעת סיפורי מיסתורין או סרטי אימה.
       
      בצ'ליפי, שישה קילומטרים מדרום לצ'בטאט, פועל המוזיאון האתנוגרפי של אזור קונאבלה. המסורת המקומית היא לב העניין בעיירה זו. משמרים כאן עבודות יד, מוזיקה אזורית ותלבושות מסורתיות. בחודשי הקיץ אפשר לראות מופע שמשלב את כל אלה בכל יום ראשון לפני הצהריים בכיכר שמול הכנסייה.
       
      העיירה גרודה (Gruda), עשרה קילומטר מדרום מזרח לצ'ליפי, היא מרכז תעשיית היין של המחוז. פועלים בה כמה יקבים והם מציעים למבקרים טעימות ובקבוקים למכירה. בגרודה כדאי להיפרד מן הכביש הראשי, שממשיך עד גבול מונטנגרו, ולרדת לכביש צר יותר, שנוסע במקביל לכביש הראשי אך קרוב הרבה יותר לקו החוף. כביש זה מוביל אל העיירה מולונאט (Molunat), אחת הפנינים הנסתרות לאורך החוף הדרומי של קרואטיה. למעשה זה כפר דייגים קטן, ששוכן על מפרץ עגול ויפה במיוחד. בשנים האחרונות הדייגים הבינו שהדגים השמנים יותר מגיעים במכוניות שכורות מדוברובניק והחל במקום פיתוח של מקומות לינה, בתי קפה ומסעדות. האווירה במקום שלווה ואיטית מאוד. רוב שטח החוף לא חולי אבל יש בו לא מעט אפשרויות נוחות לקפוץ מאחד המזחים ולטבול במים הצלולים.
       
      המשך הנסיעה ממולונאט לכיוון דרום מזרח מוביל אל לשון היבשה פרבלאקה (Prevlaka), הנקודה הדרומית ביותר בקרואטיה. לשון היבשה הזו היא נקודה אסטרטגית שקרצה לצבאות כובשים רבים במשך ההיסטוריה. נפוליאון, האוסטרו-הונגרים, הסרבים, היוגוסלבים כולם רצו לשלוט בלשון היבשה שחולשת על קו החוף מדרום לדוברובניק ומצפון למפרץ קוטור. גם לאחר שהסתיימה ב-1992 המלחמה בין הסרבים לקרואטים המשיכו כוחות האו"ם להחזיק עוד עשר שנים בלשון היבשה של פרבלאקה, על קו הגבול בין קרואטיה למונטנגרו. רק ב-2001 הועבר האזור לידי הקרואטים. הביקור בפארק (בתשלום קטן), מעניין כיוון שהמבקרים נוסעים בעגלה שרתומה לטרקטור בין בנייני הבסיס הצבאי הנטוש, ששיחים וצמחייה מבצבצים בו בין הקירות והרצפות. גרפיטי של חיילים סרבים עדיין מעטר את הקירות ולאחר כעשרים דקות נסיעה מגיעים אל קצה הלשון. כאן ניצבת מצודת אבן עגולה ומחוררת כדורים, שבנו האוסטרו-הונגרים ב-1850.
       
      המפרץ הכחול של דוברובניק יפהפה גם ממרומי ההר. הנמל המקומי מלא בסירות וביאכטות. חופי הרחצה צפופים והמפרצים שמדרום לעיר מזמינים יותר מן הסמטאות שבין החומות. שרידי עמודי מתכת וכמה בתים חרבים על פסגת ההר, ליד צלב גדול לזכר הנופלים, מעידים שפעם פעל כאן רכבל, שאיפשר למבקרים בעיר לראות את מצב הגגות ואת האופק. עד שיזם אמיץ יחדש את פעילות הרכבל אין ברירה אלא להסתפק בכביש הצר שעולה לכיוון שמשולט כ"בוסאנקה" (Bosanca). הנסיעה מדוברובניק נמשכת כעשרים דקות והמאמץ כדאי.
      להמשך קריאה

מלאו פרטים ונחזור אליכם


הרשמה לניוזלטר

-->