קרואטיה


    • שמורות פליטוויצה

      רוב המתכננים מסלול נסיעה בקרואטיה נוסעים מדוברובניק צפונה לזאגרב הבירה, או בכיוון ההפוך. אם נוסעים מזאגרב על כביש מס' 1 לכיוון דרום, חולפים על פני העיר קארלובאץ' וממשיכים דרומה לכיוון ספליט עוד כשמונים קילומטרים, מגיעים לפליטוויצה. על פני רצועה שאורכה שמונה קילומטרים פזורים כאן שישה עשר אגמים מוקפים ביערות. לפארק יש שתי כניסות, הראשונה, הצפונית יותר, נמצאת בחלקו הנמוך של הפארק. זו הסיבה לכך שכדאי להמשיך ולנסוע 2.5 קילומטרים נוספים דרומה, עד כניסה מס' 2.
      יש בפליטוויצה שני מסלולי הליכה מסודרים ומסומנים. הקצר יותר נמשך בין שלוש לארבע שעות והארוך חמש עד שש שעות. שניהם לא קשים ואם נכנסים בכניסה 2 יש יתרון נוסף – אוטובוס מיוחד מעלה את המבקרים (ללא תוספת במחיר) עד לאגם הגבוה ביותר. מנקודה זו ייעשה כל מסלול ההליכה בירידה מתונה. רובו צעידה בצל העצים, בשביל נוח, בין אגמים למפלי מים. פחות מבקרים מגיעים לאגמים העליונים ולמרות שאסור לרדת כאן מן השבילים המסומנים קל מאוד להישאר לבד, לשבת על ספסל או בצד השביל וליהנות מפכפוך המים שעוטף אותך. הזיכרון החי ביותר מפליטויצה הוא צבע המים. מדובר בגוון עז במיוחד של טורקיז, שמבנה הפארק מאפשר לבחון כמעט מכל זווית אפשרית. מסלול ההליכה חולף על גשרי עץ שחוצים את הערוצים, עולה לגובה כמה עשרות מטרים מעל האגמים וחוזר ויורד עד לגובה פני המים. שלטי עץ קטנים הפזורים בפארק ועליהם שרטוטים שמבהירים לצועד בדיוק באיזו מן המדרגות של 16 האגמים הוא נמצא.

      בערך במחצית המסלול הארוך, לאחר כשלוש שעות, מגיעים לתחנת מעבורת על גדת אחד האגמים. מכאן (גם זה כלול במחיר הכניסה) שטים לגדה השנייה כדי להמשיך במסלול המקיף. בתחנה אליה מגיעה הסירה יש מסעדה קטנה, חנות מזכרות ובית קפה נעים מאוד. חלקו המרשים והדרמטי ביותר של הפארק נמצא באזור הנמוך ביותר. זו אחת הסיבות מדוע כדאי להעדיף את הכניסה הגבוהה, כדי להגיע אל המראות היפים ביותר דווקא בסוף. הממהרים או המתקשים בהליכה מוטב שיתרכזו בחלק הנמוך, הצפוני ביותר.
      להמשך קריאה
    • שמורת קרקה

      השמורה השנייה - שמורת קרקה, על שמו של נהר בשם זה, נמצאת כ-150 קילומטרים דרומה מפליטוויצה. העיר הגדולה הקרובה ביותר היא שיבניק, על שפך הנהר לים האדריאטי, והכניסה לפארק נעשית דרך הכפר סקארדין (SKARDIN), שנים עשר קילומטר צפונה משיבניק. השמורה כוללת את קטע עמק הנהר בין העיירה קנין (KNIN) לסקארדין, אבל החלק הפתוח למבקרים נמצא סמוך לסקארדין. כחלק מן המאמץ לשמירת הטבע מחנים את המכוניות בכפר ושטים אל פתח השמורה בסירה. השיט במעלה הנהר נמשך כרבע שעה. האוהבים לצעוד יכולים לוותר עליו וללכת לאורך גדת הנהר, עד לפתח השמורה.

      מסלול ההליכה בקרקה קצר הרבה יותר מזה שבפליטוויצה ואופי המראות שונה לחלוטין. שצף המים כאן עז הרבה יותר, המפלים החוצים קניון עמוק מרשימים מאוד ויוצרים בריכות שצמחייה עבותה סוגרת עליהן מכל צד. שבילי ההליכה נסללו כאן על גדת הנהר, ועל גשרוני עץ שחוצים את הערוץ כמה פעמים. זרם המים מתפצל לשלוחות שונות, שיוצרות מפלים קטנים ובריכות יפהפיות.
      לנוסעים בחברת ילדים או מבוגרים שמתקשים בהליכה ארוכה מוטב להגיע דווקא לקרקה ולא לפליטוויצה. למרות הנטייה של כל ספרי ההדרכה להשוות בין שני הפארקים הנוף והאופי המקומי שונה. בקרקה יש תחושה של ריכוז גדול ועוצמת מים חזקה מאוד על פני שטח קטן. בפליטוויצה המרחבים מרשימים יותר. הבדל נוסף טמון בכך שבקרקה, אחרי הליכה שנמשכת כשעה, מגיעים בלב השמורה לכפר קטן. פעם גרו כאן תושבים. כיום מתוחזק הכפר בידי שלטונות השמורה שעובדיה, בלבוש מסורתי, מפעילים את המקום ומשחזרים את האומנויות המסורתיות, מפעילים את טחנת הקמח, יוצרים כלים חקלאיים, מנגנים בכלים עתיקים ומוכרים קפה ומזכרות. אפשרות נוספת להפסקת קפה לא רחוק מן המים הזורמים היא בכניסה לשמורה, מיד לאחר שחולפים על פני קופת הכרטיסים. מלבד פרק הביקור בכפר המשוחזר קל מאוד להתעלם מנוכחות אנושית בקרקה. השבילים הצרים מתפצלים לכל עבר והתחושה היא שאפשר, די בקלות, ללכת כאן לאיבוד. מספר המבקרים כאן מצומצם באופן משמעותי לעומת האוטובוסים הנוהרים לפליטוויצה המפורסמת. מי שזמנו בידו יכול להמשיך ולשוט בסירה נוספת, המפליגה כעשרה קילומטרים במעלה הנהר והשמורה למפלי רושקי סלאפובי (ROSKI SLAPOVI). הסירות עוצרות בדרך ליד אי קטן בלב הנהר עליו ניצב מנזר פרנציסקני עתיק.
      להמשך קריאה

מלאו פרטים ונחזור אליכם


הרשמה לניוזלטר

אנו מחפשים עבורך את התוצאה הטובה ביותר

-->