וייטנאם


    • מפרץ האלונג

      יותר מאלפיים צוקי סלע מזדקרים מן המים במפרץ האלונג ויוצרים את אחד המראות היפים בעולם ואת אטרקציית התיירות המרשימה ביותר באזור, שבלעדיה אף טיול בוייטנאם לא יהיה מושלם. מפרץ האלונג הוכר כבר ב-1994 כנכס עולמי של אונסק"ו. שטחו של המפרץ 1,500 קמ"ר וההפלגה בו נמשכת יום שלם. זו חוויה מרגשת במיוחד.
       
       
       
      להמשך קריאה
    • האנוי והדלתה של הנהר האדום

      האנוי (Ha Noi) היא בירתה של וייטנאם. זו עיר יפהפייה ועשירה בבניינים רומנטיים מן התקופה הצרפתית. כבעבר הרחוק גם היום, האנוי משמשת כמרכז הפוליטי של וייטנאם. העיר משובצת גנים ומקדשים עתיקים, אגמים, שכונות של בעלי מלאכה, שוקי עתיקות, שדרות מטופחות, קריית ממשלה, מוזיאונים, בתי קפה ומסעדות מסורתיות ומודרניות. מהאנוי קצרה הדרך אל אתרי הדלתה של הנהר האדום ואל מפרץ האלונג (Halong) הנודע, שאלפי צוקי סלע מיוערים מגיחים בו מתוך מי הים.
      להמשך קריאה
    • הו-צ'י-מין סיטי (סייגון) ודלתת המקונג

      במהלך טיול בוייטנאם כדאי מאוד להגיע הו-צ'י-מין סיטי, המוכרת בשמה הקודם - סייגון, (Saigon/Ho Chi Minh City) שימשה כבירת דרום וייטנאם עד 1975. שמה של העיר שוּנה להו-צ'י-מין סיטי, על שם מנהיג המהפכה, כאשר צבאות הצפון הקומוניסטי ניצחו את הדרום ואיחדו את המדינה. כיום היא אחת הערים המאוכלסות ביותר בעולם (כ-4 מיליון תושבים). הו-צ'י-מין סיטי משמשת כצומת ההיסטורי, הכלכלי והאנושי של הדלתה וסביבותיה. עושרה הקולוניאלי ועברה הסוער קמו לתחייה, כשממשלת וייטנאם התירה לה לחזור לכלכלה חופשית ולקיים קשר פתוח עם המערב. יש בה תערובת של מרכזי עסקים ובילוי, בסגנון המערבי המשוחרר, לצד שווקים מזרחיים מסורתיים, עמוסי ריחות, צבעים, קולות והמוני אדם. הדלתה של המקונג (Mekong) שנקרא כאן נהר תשעת הדרקונים, היא תיאטרון ענק של החיים, שתפאורותיו הן עיירות ששוכנות על גדת המים, כמיתו וקאנטו (Mytho,Cantho), כפרים מוקפים שדות אורז מוצפים, מטעים וגנים טרופיים, שווקים צפים, מקדשים של כיתות אזוטריות כמו הקאו-דאי (Cao-Dai), מפקדות נטושות של הווייטקונג מימי המלחמה באמריקנים בקוצ'י (Cu-Chi) ותנועה בלתי פוסקת של מכוניות, עגלות, בהמות, אופניים ובני אדם.
      להמשך קריאה
    • מרכז וייטנאם – הואה והחוף

      מרכז וייטנאם שימש כליבה הפוליטי של המדינה במאה ה-19 וכעמדת מפתח בימי מלחמות המאה ה-20. הואה (Hue) הייתה הבירה הקיסרית לפני שהצרפתים השתלטו עליה. "העיר האסורה" - ארמון קיסרי וייטנאם - היא הגרסה המקומית של ארמון קיסרי סין בבייג'ינג. סביב הואה פזורים גני המאוזוליאום של קיסרי וייטנאם, ונהר הבושם מפריד בין רבעיה העתיקים והמודרניים. מדרום לה נמתחת רצועת החוף הצרה של וייטנאם, ולאורכה נפגשים מי הטורקיז של ים סין וחולות הזהב של וייטנאם. המפגש הזה נקטע מדי פעם ביער עצי קוקוס, בביצה, בשפך נהר או בצוק תלול, כמו זה במעבר העננים (Hai Van), הגולש למים ויוצר מפרצים עמוקים, שכפרי דייגים מקשטים אותם. דרומה להואה שוכנות דאנאנג והוי-אן. האחת היא עיר מודרנית וגדולה והשנייה -  עיר נמל עתיקה שקפאה בזמן. באחת - מוזיאון לתרבות צ'אם הנכחדת, ובשנייה שוק תוסס וסמטאות ציוריות.
      להמשך קריאה
    • סאפה וצפון וייטנאם

      ברכסי ההרים שמצפון לדלתת הנהר האדום, בואכה גבול סין ולאוס, מתגוררים כשבעים עמים ושבטים הרריים, המקיימים עד היום את אורחות חייהם ברוח המסורות השונות. בני כל עם ושבט לבושים בבגדים צבעוניים המיוחדים להם, ובימי השוק בסאפה ובבק-הא הם מציגים באלפיהם את מיטב מחלצותיהם, שצבעיהם מסנוורים. לבד מעושר אנושי זה, הנוף שבו חיים עמי ההרים של וייטנאם דרמטי ומיוחד: עמקים צרים, טרסות חקלאיות שהוכשרו על מדרונות תלולים, מעברי הרים מפותלים, נהרות צלולים ויערות מעורבים של במבו עם עצי מחט. כל אלה הופכים טיול בוייטנאם לחוויה מיוחדת.
      להמשך קריאה
    • צ'או דוק

      צ'או דוק (Chau Doc)  היא עיר נהר תוססת, ממוקמת בעומק הדלתה של נהר המקונג. מרכז של תרבויות הצ'אם (Cham) והקמר (Khmer) של בתי חווה צפים ושל שבטי מיעוטים. מומלץ להגיע אליה דרך הנהר, מהו-צ'י-מין סיטי (סייגון לשעבר) או מפנום-פן. זוהי גם נקודת מוצא לביקורים בעיירות Rach Gia ו-Ha Tien ובהרי סם (Sam) הציוריים, המציעים תצפיות נוף דרמטיות על האזור הכפרי ועל קמבודיה השכנה.
       
      להמשך קריאה
    • שמורת בָּה בֶּה

      שמורת בה בה (Ba Be)  היא פנינת נוף בצפון וייטנאם. בשמורה שלושה אגמים (זה גם פירוש השם הוייטנאמי), המחוברים זה לזה במעברי מים צרים. מי האגמים נשפכים אל נהר המוצא שלהם בסדרת מפלים גועשים, בלב ג'ונגל סבוך. סביב בה בה מתנשאים הרים זקופים ומחודדים, מכוסים יערות, שאינם מותירים מקום לרצועת חוף. במעברי ההרים הצרים והמפותלים מבראים האיכרים את היער הסבוך כדי לעבד את אדמותיהם.
      להמשך קריאה

מלאו פרטים ונחזור אליכם


הרשמה לניוזלטר

-->