אטרקציות בוירג'יניה סיטי


    • הבהלה לזהב

      וירג'ינה סיטי במדינת נבדה היא היום עיירה די מאובקת אבל פעם, לפני מאה וחמישים שנה, נחשב המקום ל"עיר הכי עשירה בעולם". וירג'יניה סיטי היא דוגמא טובה לאהבה העצומה שרוחשים במערב ארצות הברית למושגים כמו "המערב הפרוע" ו"הבהלה לזהב".
       
      ב-1859 התגלה כאן עורק עצום מורכב מתערובת די נדירה של שתי המתכות היקרות - כסף וזהב. האוצר הזה כונה "עורק קומסטוק". בארבעים השנים שהגיעו לאחר מכן הניבו המכרות בעיר ובסביבתה הקרובה הכנסה של יותר ממיליארד דולר לבעלי זכויות הכרייה. כמו תמיד אלה שהגיעו ראשונים התעשרו. אלה שהגיעו אחר כך והם היו רבים נאלצו להשלים עם העובדה שהם אינם עומדים להתעשר וזה לא גרם להם אושר. העיר נותרה מוקפת בערימות עפר ענקיות – החומר העודף שהוצא מן המכרות.
       
      בשנות החציבה הנמרצת, שנות הבהלה לזהב, נחפרו בעיר מנהרות ומחילות שאורכן יותר ממאתיים קילומטרים. הן נחצבו מתחת לכל בית בעיר ובסביבתה. מכרות תת קרקעיים שאורכם פחות משני קילומטרים בלבד עדיין פתוחים למבקרים. כמה מן המחילות האלה נכרו מתחת לרחובה הראשי של העיר. הן חשוכות, די דחוסות וקלסטרופוביות.
       
      השגשוג הכלכלי שנפל על וירגי'ינה סיטי היה פתאומי ומיידי. ב-1870, כאשר הפריחה הגיעה לשיאה התגוררו במקום שלושים אלף תושבים. בעיר שגשגו אז 150 ברים, ולצידם בית אופרה שניצב עד היום, תיאטרון, בתי זונות, בנקים ותחנת רכבת סואנת. הכורים באו מכל העולם והסיבה הפשוטה היתה השכר העצום ששולם להם כאן – ארבעה דולר ליום עבודה, כאשר במקומות אחרים שילמו פחות מחצי מן הסכום הזה. בסוף המאה ה-19 חלף הבום. עשרות אלפים עזבו, העיר התרוקנה, הרכבת הפסיקה לנסוע והמכרות ננטשו.
       
      בתחילת שנות השישים של המאה העשרים הוכרז המקום כאתר היסטורי לאומי. ברחבי ארצות הברית יש כאלפיים חמש מאות אתרים כאלה, שנחשבים לבעלי עניין תרבותי לכלל תושבי המדינה וכבעלי ערך למורשת של המקום. ברוב המקרים מוגדר כאתר היסטורי לאומי בית, גשר, סכר או מבנה בודד אחד. אלא שוירג'יניה סיטי כולה, עיר שלמה, הוכרזה כאתר היסטורי ולכן נושאת בתואר המחייב "האתר ההיסטורי הגדול ביותר באמריקה".
       
      אלף ומאתיים תושבים מתגוררים כיום בעיר שניצבת מדרום לרינו בצפון מדינת נבאדה במערב ארצות הברית. שלושה רבעים מהם עובדים או קשורים בדרך זו או אחרת להכנסה מתיירות. הם מודעים היטב לאהבה השופעת של המבקרים למערב הפרוע ולבהלה לזהב ומוכנים לספק את הצרכים האלה לבני כל גיל.
      להמשך קריאה
    • הרחוב הראשי

      הרחוב הראשי נראה כלקוח ממערבון. זה לא במקרה, הרבה מאוד מערבונים צולמו כאן, ולא מעט פרקים מסדרת הטלוויזיה "בוננזה", שעיקר ההתרחשות בה צולמה בחווה סמוכה לרינו, מרחק פחות משעה נסיעה. הברים המקומיים נושאים שמות הולמים כמו "דלי של דם", "דלתא", או "הסלון של ג'ו". החנות הגדולה ביותר ברחוב הראשי מוכרת מוצרי עור ועיקר גאוותה על מגפי הבוקרים המצוינים שלה.
      להמשך קריאה
    • וירג'יניה סיטי עם ילדים

      רבים מן המבקרים בוירגיניה סיטי מגיעים עם ילדים וחלק גדול מן הפעילות במקום מיועד למשפחות: כרייה נסיונית של כסף בשני מכרות שעדיין פועלים, חיפוש אחר זהב וסינון חלוקי נחל בערוץ שמפכה סמוך לעיירה, לצידו נבנה מתקן עץ, בדיוק כמו בימים הטובים ההם. כרכרות רתומות לסוסים מובילות את המבקרים ברחבי העיירה ובסביבתה הקרובה וכמה מוזיאונים מתעדים את העבר הזוהר של המקום. הבולט והמוצלח ביותר מביניהם הוא המוזיאון "כך זה היה" (The Way It Was) ברחוב הראשי, סמוך לכניסה לעיר כאשר מגיעים מכיוון רינו (אתר המוזיאון »).
      להמשך קריאה
    • המערב הפרוע

      החוויה הקרובה ביותר לחוויית המערב הפרוע שאפשר למצוא בוירג'יניה סיטי היא נסיעה ברכבת שמוליכה לחוות כורים סמוכים לעיר בשם גולד היל. הנסיעה ברכבת נמשכת כחצי שעה ובמהלכה זוכים הנוסעים למופע קומי של המערב הפרוע במרכזו מתקיפים שודדי דרכים חמושים את הקרונות, מרוקנים את הכספת ונתפסים במהלך הירואי בידי בחור קשוח שמשחק את השריף. בגולד היל פועל מלון קטן בבניין עתיק ונעים. כמו הרבה דברים אחרים בסביבה הוא נושא תואר: "המלון הכי עתיק בנבאדה".
       
      עיירה היסטורית כוירג'יניה סיטי, שאמורה לקפוא על שמריה במשך מאה וחמישים שנה, עלולה להפוך למקום מעיק שחוויית הביקור בו קלסטרופובית יותר ממחילות מכרה הכסף אבל בוירג'ינה סיטי, באורח פלא אין הדבר כך. הסיבה הפשוטה היא חביבותם יוצאת הדופן של התושבים. הם אדיבים, רוצים לארח, רוצים שתחשוב עליהם דברים מצוינים ובעיקר שתשוב לביקור נוסף.
      להמשך קריאה

צור קשר


הרשמה לניוזלטר

-->